חזית הצפון: הולכים על חבל דק

בגבול הצפון אין לכאורה כל חדש, ורבים סבורים בטעות כי הדבר משחק לטובתה של ישראל. למרות מחאותיה הרפות של מוסקבה מוסיף צה"ל לתקוף בסוריה, ולדברי רה"מ נפתלי בנט, תקיפות אלו דוחקות את רגליהם של האיראנים. ואילו בלבנון החליש המשבר הפוליטי והכלכלי את ארגון חיזבאללה, ואף הגביל את יכולתו לפעול נגד ישראל.

אבל השקט הוא שברירי, ואף מתעתע. בשבוע שעבר קיבלנו לכך תזכורת, לאחר שטיל נ"מ ששיגרו הסורים לעבר מטוסי חיל האוויר שפעלו בשטחם חדר לשטח ישראל, והתפוצץ בשמי מרכז הארץ. בתגובה תקפה ישראל את סוללת הטילים שממנה שוגר הטיל, אך מדובר בתגובה מינורית ואף סמלית, שלא שינתה דבר וחצי דבר מבחינת הסורים. ואילו בלבנון שובח חסן נסראללה על כך שארגונו הצטייד במערכות הגנה אווירית מתקדמות המאפשרות לו לדחוק, גם אם באופן חלקי, את חיל האוויר הישראלי משמי לבנון.

בכל זה - אין לכאורה חדש. הרי זה שנים נוהגים הסורים להגיב בירי טילי נ"מ בכל פעם שישראל תוקפת אותם. בפברואר 2018 הפילו מטוס של חיל האוויר, ובשנה שעברה נפלו רסיסי טילי נ"מ ששיגרו בחופי תל אביב ובאזור דימונה. גם בדברי הרהב של נסראללה אין חדש, שהרי עוד בשנה שעברה שיגר ארגונו טיל נ"מ לעבר מל"ט ישראלי שחג בשמי בקעת הלבנון. הטיל החטיא את מטרתו, אבל בישראל דווח אז כי חיל האוויר ביצע שינויים בנתיבי הטיסה של מטוסיו כדי להרחיקם מטווח טיליו של חיזבאללה.

ובכל זאת, אין מדובר בעוד מאותו הדבר. למול סוריה צועדת ישראל זה זמן רב על חבל דק. תקיפות ישראליות על אדמת מדינה זו מסייעות כנראה לאסד להגביל את פעילותם של האיראנים על אדמתו, אבל אין לו כל כוונה להתנתק מאיראן. אלא שלא אסד הוא הבעיה, אלא מוסקבה, שלא מסתירה את מורת רוחה מהמשך הפעילות הישראלית בסוריה, ואף עברה משלב של דיבורים למעשים, כשמטוסיה החלו לפטרל עם מטוסים סוריים לאורך הגבול עם ישראל.

גם איראן לא מתכוונת להסתלק מסוריה, וכפי שהפעילה בשלט רחוק את החות'ים בתימן נגד האמירויות, ואת המיליציות הנאמנות לה בעיראק נגד האמריקנים - היא עשויה לנסות לגבות מחיר מישראל.

גם בלבנון אין סיבה להניח שטיליו של חיזבאללה יחלידו במחסנים, שהרי אקדח שרואים במערכה הראשונה סופו לירות במערכה השלישית. כך לגבי מערכות ההגנה האווירית שהבריח הארגון לשטח לבנון, וכך גם בכל האמור במאמץ של הארגון לשפר את הטילים המצויים בידו (פרויקט דיוק הטילים), שעל אודותיו הרבה ראש הממשלה לשעבר נתניהו להזהיר, אבל דומה שירד אצלנו מן הכותרות בזמן האחרון.

המצב בגבול הצפון בהחלט מעורר דאגה, ועל ישראל להיערך לקדם את פני העתיד - בין שמדובר במאמץ מדיני או מהלך צבאי של סוריה ואיראן, או אף של מוסקבה, כל אחת מסיבותיה, להגביל את פעילות חיל האוויר בסוריה, ובין שמדובר בניסיון של נסראללה לשנות את כללי המשחק ולדחוק את המטוסים הישראליים משמי לבנון. התמקדותו של ראש הממשלה בנט באיראן חשובה לטווח הארוך, אבל לא תפתור את האתגרים של "כאן ועכשיו" בגבול הצפון.