סיוע לצבא לבנון? לא האינטרס שלנו

ישראל הודתה לראשונה בגלוי לפני כשבוע, מפיו של שר הביטחון בני גנץ, כי הציעה ארבע פעמים סיוע ישיר לצבא לבנון, נוכח מצבו הקשה. ההצעות יכולות היו להיות מרגשות לו לבנון לא היתה אותה מדינה שאנו מכירים. לא ברור מדוע אחרי הסירוב הלבנוני להצעה הראשונה, מוצאת ישראל לנחוץ להציע זאת עוד שלוש פעמים נוספות. הצעות נוספות לא ישנו את המציאות, וגם לא את תשובת לבנון.

אתחיל מהסוף. צבא לבנון לא יוכל לקבל סיוע כספי ישיר מאיתנו, פשוט כי אסור לו. האמריקנים דואגים לצייד את צבא לבנון כדי לחזקו. הם לא מציעים עזרה כספית ישירה, כי יש ממשלה בביירות שהיא הקובעת לגבי צבאה. צבא לבנון הוא לא עוד קבוצה עדתית היכולה לפנות לתורמים שיסייעו לו, כמו שעושה למשל חיזבאללה, כעדה וכארגון, מול איראן.

כשמשרד החוץ הלבנוני פנה לשגרירים ברחבי תבל וביקשם לפנות לתורמים כדי שיסייעו בהמשך קיום הנציגויות ותפקודן - אמריקה סירבה, ביודעה כי הדבר אסור.

בסתר ליבה סבורה וושינגטון שצבא לבנוני חזק הוא היחיד שיוכל לעמוד מול חיזבאללה בשעת מבחן, אבל טעות בידה. בראש הצבא עומד הגנרל ג׳וזף עאון, הידוע בחוסר אהדתו לישראל. צבא לבנון לא מסוגל ליישם את החלטת מועצת הביטחון 1701, האומרת שרק הוא יהיה נוכח מדרום לנהר הליטני מול ישראל. כולנו יודעים שהמציאות היא אחרת, והצבא מתעלם מההפרות של חיזבאללה אשר נאסר עליו להיות בשטח. יש אפילו דיווחים שעאון מסייע בעקיפין לארגון הטרור. ולצבא הזה ישראל מציעה עזרה.

בחודשים הקרובים יתקיימו בחירות כלליות לפרלמנט הלבנוני, וגם בחירות לנשיאות. האם צבא לבנון יכול לחשוף את עצמו לביקורת חריפה על סיוע שהוא מקבל מה״ישות הציונית״? תפקידו העיקרי הוא לשמור על הסדר ולמנוע התנגשויות בין העדות השונות. איך ממשלת לבנון הנוכחית תאשר סיוע מישראל ותחשוף את עצמה לחולשה שקשה להשתחרר ממנה? מדוע צריך לחזור ארבע פעמים על אותה הצעה השמה אותנו ללעג? נאמר שהעם הלבנוני הוא לא האויב שלנו. אבל לבנון היא פסיפס של עדות שונות, שלכל אחת מהן עמדה אחרת לגבי ישראל. ועוד נזכיר כי אותו צבא לבנוני התפרק במלחמת האזרחים ב־1975, וכל גנרל הצטרף לעדה שאליה השתייך.

מתבקשת השאלה לאיזו מטרה יש לחזק את צבא לבנון. האם כדי לשפר את תנאי המחיה שלו, או להכין אותו למקרה של עימות עם חיזבאללה? בשני המקרים מקומנו לא שם. אם ישראל רוצה לסייע באופן יעיל, היא יכולה להעלות לסדר עדיפות גבוה מול ארה"ב את סוגיית תיחום הגבול הימי בין שתי המדינות. זה יאפשר לביירות להפיק גז מהים ולהגדיל בכך את ההכנסות לקופת המדינה. כך היא תוכל לשפר את תנאיו של הצבא שלה.