מעמדו של הנשיא ג'ו ביידן בציבור האמריקני צונח, גם בשעה שהאמריקנים טרם החליטו כיצד להגיב אם תפרוץ מלחמה בין רוסיה לבין אוקראינה. כבר לאחר ששת החודשים הראשונים לכהונתו פחתה התמיכה בביידן ב־20 אחוזים. הוא מאבד את התמיכה אפילו בתוך מפלגתו: לפי ה"ניו יורק טיימס", התומך במפלגה הדמוקרטית, רק 29 אחוזים מקרב הנשאלים במפלגתו של הנשיא העידו כי הם מרוצים מהמצב בארה"ב. מעניינת במיוחד תופעה זו: התמיכה בנשיא פחתה אפילו בקרב המצביעים האפרו־אמריקנים - המגזר היציב ביותר בתמיכתו בדמוקרטים.
נתונים אלה מצביעים על כישלון נשיאותו של ביידן בשנתו הראשונה בתפקיד. סיבה חשובה לירידה זו בסקרים היא הופעותיו הבלתי מרשימות של ביידן בטלוויזיה. נתון נוסף על מה שנראה ככישלון הנשיא עד כה: סקר של חברת הרווארד־האריס הציב לציבור את השאלה - אילו נערכה בימים אלה מערכת בחירות לנשיאות, מי היה הזוכה, ביידן או טראמפ? ובכן, טראמפ, לדעת הנסקרים, היה זוכה ביתרון: 53 אחוזים היו תומכים בו, ואילו 47 אחוזים היו מעדיפים את מועמדות ביידן.
לנתונים אלה משמעות חשובה. בארה"ב לא מזלזלים בתוצאות סקרים. הן מכתיבות את הלכי הרוח בציבור ומשפיעות על מהלכים פוליטיים. ולרוע המזל, הנתונים מתפרסמים בימים שבהם חייב הנשיא ביידן להכריע כיצד להגיב אם וכאשר תפלוש רוסיה לאוקראינה, וכל העולם יתהה: ארה"ב - לאן? סביר מאוד להניח כי החלטה בסוגיה קריטית זו, העומדת להכרעה על ידי הנשיא, תתקבל במידה רבה בהתחשב במעמדו בציבור.
וכיצד הבחירה האמריקנית איך לפעול עשויה להשפיע על ישראל? בראש ובראשונה, בישראל על כל הדוברים למיניהם לשתוק. בל יושמע כל רמז ישראלי המצדד באחד משני הצדדים האויבים, משום שיחסים טובים עם רוסיה הם נכס. גם בתחום הכלכלי נדרשות החלטות שישפיעו על כל משקי הבית בארה"ב, הלוא כבר נאמר - "זו הכלכלה, טמבל".
ומה יהיה מצבן של שתי הסיעות בבתי הנבחרים? האם בבחירות אמצע הכהונה תצליח המפלגה הדמוקרטית לשמור על הרוב שלה בבית הנבחרים, או שמא היריבה הרפובליקנית תשבור בסנאט את התיקו בין שתי הסיעות? המאבק במגיפה, נושאי חוץ, מינוי שופטים וחקיקה בכל תחומי החיים - כל אלה נתונים המשפיעים על החלטות הסנאט.
מוטב לטעמי שהמפלגה הרפובליקנית תפגע ברוב הנוכחי של הדמוקרטים בבית הנבחרים. הנטייה לעבר השמאל הרדיקלי, הסוציאליסטי, שביסס מאחז במפלגה הדמוקרטית, לא עומדת בסימן אהדה לישראל. כך לעומת המנהיגות הוותיקה של הדמוקרטים, בדמותו של הסנאטור צ'אק שומר. זו מתמידה במידת האהדה המסורתית. הלוואי שהמדיניות בקונגרס כלפי ישראל תשוב להיות דו־מפלגתית, כמו פעם. ואולי מגמת ההקצנה שמאלה תשתנה, כמו תוצאות הסקרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו