מול מאמצי לפיד: לשמור על לכידות הליכוד

פרשני השמאל מבקשים לתקוע טריז בין מזרחים לאשכנזים בליכוד. רון כחלילי מציע השבוע לחברי כנסת מזרחים מובילים בליכוד "לפרוש מהליכוד, להקים סיעה מזרחית ברוח 'הליכוד האמיתי של בגין ונתניהו' ולחבור למפלגות הימין שבתוך ממשלת השינוי". מירי רגב ואמיר אוחנה נקראים לשאת את דגל מפלגות השמאל, להתחבר לאלה הרואים במחנה הדתי־לאומי, במסורתיים המזרחים - שהם כור מחצבתם של רגב ואוחנה - חלק מקבוצה הדומה למפלגת בל"ד האנטי־ציונית, כפי שהגדיר את הציונות הדתית אך שלשום יאיר לפיד.

לפיד עצמו מעולם לא היה מרכז פוליטי. הוא שמאל מדיני המתעב את האג'נדה הכלכלית של השמאל. האמת היא שרוב מצביעי השמאל בארץ מתעבים את האג'נדה הכלכלית של השמאל.

המעללים המצטברים של מפלגות השמאל, שהם צירוף ידוע של כישלונות חברתיים ומדיניים מהדהדים, הפכו את המחנה הזה לאסופת מפלגות שמבחינה אלקטורלית אינן יכולות להגיע לרוב בכנסת. הימין הוא הרוב, והשמאל נשרך הרבה מאחוריו, והוא נדרש למניפולציות פוליטיות מורכבות כדי לכונן מחדש את שלטונו. המהלך הראשון והחשוב ביותר של יאיר לפיד ושל אלה הנשרכים אחריו הוא לאיין את הדמוקרטיה המפלגתית.

כמה דיונים היו במכון הישראלי לדמוקרטיה, באוניברסיטאות או בעיתונות, שחרטה על דגלה "רק לא ביבי", על דגם "מפלגת המנהיג" מבית היוצר של לפיד? דגם שמשמעותו שליטה מוחלטת של מנהיג אחד על כל מוסדות המפלגה? מאז הקמת התנועה הציונית בשנת 1897 ועד היום, מעולם לא התנהל במסגרותיה הפוליטיות המגוונות תהליך של בחירת מנהיג למפלגה, הקרויה דמוקרטית, שמולו אף אחד לא העז להתמודד. הכיצד? אף אחד בכל המתפקדים ליש עתיד לא מעוניין להתחרות על ההנהגה? אף אחד לא מעוניין לבנות עצמו ליום שאחרי? אף אחד מהם לא קם לערער על המנהיג. זו דמוקרטיה בניוון מוחלט.

במדינות ערב הסובבות אותנו, שבהן מתקיימות בחירות שתוצאותיהן ידועות מראש כמו ביש עתיד, המנהיגים הערבים מתמודדים מול מפלגות או אנשי קש. חשובה להם לפחות מראית העין. אצל לפיד ומפלגת המנהיג שבנה סביבו, אפילו מראית העין אינה קיימת. דמוקרטיה זה לחלשים. הציבור ה"נאור" של לפיד הסיר למען המאבק בליכוד כל מגע עם הדמוקרטיה. לפיד ומפלגתו הם המוטציה ההרסנית בלב הדמוקרטיה של כולנו.
משימת החיים הפוליטיים המרכזית של לפיד היא פירוק הליכוד. רק כך יוכל להבטיח את שלטונו. המפלגות הקיקיוניות של נפתלי בנט וגדעון סער הן האידיוטים השימושיים מבחינתו של לפיד. לבנים רעועות שהצליח להוציא מחומת הימין. חסרי עמוד שדרה מהימין, שנדרשים למכונת ההנשמה של לפיד כדי לשרוד בכנסת הבאה. בדיוק כמו מפלגות השמאל של מרב מיכאלי וניצן הורוביץ, שעמדו בפני חיסול והכחדה בידי לפיד בבחירות האחרונות, כשהוא יכול היה "לשתות" את קולותיהן ולהוציאן מהמפה הפוליטית. הן נותרו בחסדו ונושמות גם הן ממכונת ההנשמה שלו.

בתוך מרחב מפלגות המנהיג, המעתיקות את המודל של צנטרליזם המשתק כל חשיבה עצמאית שהשתית סביבו לפיד, עומדת בנחרצות תנועת הליכוד. הדמוקרטיה במוסדות הליכוד, הדיאלוג בין מרכז לפריפריה, בין מזרחים לאשכנזים, בין קבוצות מגוונות, הפך למחוז האחרון של הגנה על ישראליות דמוקרטית ועצמאית.

תראו את העיוות שהשתרש במחוזותינו. העובדה כי עומד להתנהל בליכוד מאבק דמוקרטי, על פי כל הכללים של חוקת התנועה, בין אישים שונים ומגוונים על הנהגתו, הפכה בדרך פלא מפתיעה על ידי פרשני השקר לנקודה שלילית בחייה של הדמוקרטיה בישראל.

המשימה החשובה של המפלגה הדמוקרטית, הגדולה וההטרוגנית בישראל היא לשמור על לכידותה בתקופה לא פשוטה זו. בכל פעם שמתקיים משבר בפוליטיקה, קמים יועצי השקר ומציעים את פירוק הליכוד למרכיביו, ובכך להוביל להתפוררות מחנה הימין, ובעצם להקים מחדש את ברית מפלגות השמאל ששלטה על חיינו בטרם מהפך 1977.