יאיר לפיד מופיע באמצעי התקשורת ובפיו מסר ברור: "שינוי חוק הלאום ברוח מגילת העצמאות". כדי להעצים את המסר הוא מופיע על רקע צילום חלקה הראשון של מגילת העצמאות שצבע האותיות בו, אפור אופנתי, נבחר בקפידה על ידי מעצב כדי להעביר את המסר הזה כמסר חבוי כאשר הוא נואם על דברים אחרים.
האם מר לפיד, שכבוד נשיא המדינה הטיל עליו את התפקיד לנסות ולהרכיב ממשלה, שאותה לפיד מכנה ממשלת שינוי, הטריח את עצמו בכלל לקרוא מה כתוב במגילת העצמאות מתחילתה ועד סופה, והאם הוא הצליח להבין מה חבוי בה שעלול לכרות לציונות בור שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לצאת ממנו?
אמנם בתחילת מגילת העצמאות, בפסקאות הרביעית והחמישית נאמר: בִּשְׁנַת תרנ"ז (1897) נִתְכַּנֵּס הַקּוֹנְגְּרֶס הַצִּיּוֹנִי לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל הוֹגֶה חֲזוֹן הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל וְהִכְרִיז עַל זְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לִתְקוּמָה לְאֻמִּית בְּאַרְצוֹ. זְכוּת זוֹ הֻכְּרָה בְּהַצְהָרַת בַּלְפוּר מִיּוֹם ב' בְּנוֹבֶמְבֶּר 1917 וְאֻשְּׁרָה בַּמַּנְדָּט מִטַּעַם חֶבֶר הַלְּאֻמִּים, אֲשֶׁר נָתַן בִּמְיֻחָד תֹּקֶף בֵּין־לְאֻמִּי לַקֶּשֶׁר הַהִיסְטוֹרִי, שֶׁבֵּין הָעָם הַיְּהוּדִי לְבֵין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים מֵחָדָשׁ אֶת בֵּיתוֹ הַלְּאֻמִּי.
כלומר, זכות זו לריבונות על כל ארץ ישראל הוכרה על ידי אומות העולם בהצבעת חבר הלאומים על כתב המנדט הבריטי. לא רק שההכרה בזכות עברה פה אחד, אלא שאז היא הפכה גם לחלק מהחוק הבינלאומי.
מתוך קריאה מדוקדקת של מגילת העצמאות עולה כי אסור לכל מי שמדינת ישראל יקרה לליבו להעלות על דל שפתיו את האפשרות שעקרונותיה ישמשו תשתית לקיומה של מדינת ישראל. הסיבה לכך היא הפסקה החמישית לפני סוף המגילה: מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא מוּכָנָה לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם הַמּוֹסָדוֹת וְהַנְּצִיגִים שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בְּהַגְשָׁמַת הַחְלָטַת הָעֲצֶרֶת מִיּוֹם 29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 וְתִפְעַל לַהֲקָמַת הָאַחְדוּת הַכַּלְכָּלִית שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּתָהּ. כלומר, בניגוד לאמור בתחילת המגילה, כאן מקצצים אותנו לגבולות שעליהם המליצה ועדת אונסקו"פ בניגוד לחוק הבינלאומי, בניגוד לאמנת האו"ם ובניגוד למצב הקיים כיום בארץ ישראל.
יום אחרי השינוי שאותו רוצה לפיד להעביר, יפנו כל הארגונים שרוצים לסיים את תפקידה ההיסטורי של הציונות, ערביים כיהודיים, גם לבג"ץ וגם לבית הדין הבינלאומי בהאג, בדרישה לממש את הנאמר באותו סעיף בעייתי. אז אחת משלוש: או שלפיד קרא את המגילה והוא מעוניין בתוצאה שפורטה לעיל, או שהוא לא קרא את כל המסמך שעליו הוא ביקש לבסס את זכותנו הלאומית ויצא בהכרזתו זו מתוך בורות מסוכנת, או שהוא קרא ולא זיהה את המלכודת.
הציבור ישפוט איזו מהחלופות חמורה יותר ומדגישה יותר את הסכנה באפשרות שיכהן בתפקיד ראש הממשלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו