האמת שאירופה מנסה להסתיר

ב־2004 ביקשה ממני משלחת של הפרלמנט האירופי להעביר תדרוך בנושא מימון האיחוד האירופי לעמותות פוליטיות פלשתיניות וישראליות הטוענות לקידום זכויות אדם, שלום וסיוע הומניטרי - כולם מטרות ראויות. אף שהתקציבים היו אז קטנים ("רק" כמה מיליוני יורו), הם היו משמעותיים מספיק כדי לגרום נזק רב. אך לפני שהספקתי לדבר, שגריר האיחוד ניסה לקטוע את הדיון והצהיר כי אני עומד לחשוף סודות מדינה. פניו הפכו אדומים יותר כאשר שלפתי את פרסומי אותם ארגונים עם סמל האיחוד.

ואכן, היחסים העמוקים והאישיים של האירופאים עם מנהיגי תעשיית זכויות האדם הישראלית והפלשתינית נשמרו כסוד אסטרטגי המקביל להוראות הפעלה של נשק גרעיני. וכשמתעלמים באלגנטיות מהמחויבות הדמוקרטית הבסיסית לשקיפות, יכולים גופים המקושרים לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלשתין (חז"ע) ליהנות ממימון אירופי. מאז 2014 העבירו מדינות אירופה לפחות 200 מיליון יורו לארגונים הללו - 40 מיליון מתוכם הגיעו לבדם מהאיחוד עצמו. וזה רק מה שידוע לנו. בפועל מדובר כנראה בהרבה יותר כסף, המועבר דרך קבלני משנה, ערוצים עקיפים ושיתופי פעולה שונים שלא מדווחים.

הודעת שב"כ על חשיפתם של מנגנוני המימון ועל מעצרם של בעלי תפקידים פלשתינים ב"ועדות עובדי הבריאות" - עוד גוף שקיבל כסף אירופי והעביר אותו ישירות לקבוצות טרור - מוכיחה את האמת שאירופה העדיפה להתכחש לה. אחרי שנים של הסתרה והכחשת הראיות שפורסמו בדו"חות של NGO Monitor, לא יוכלו עוד הגורמים האירופיים האחראים למימון להמשיך לטעון "לא ידענו" או ש"הראיות אינן חד־משמעיות".

ממשלות אירופה דחו בשיטתיות בקשות חופש מידע בנושא מימון ארגונים המובילים דמוניזציה נגד ישראל, לרוב בטענה שהן תומכות רק בפרויקטים ולא בארגונים עצמם, שהקשרים של הארגונים לחזית העממית הם ישנים, ואפילו שמענו טענות שמדובר בארגון פוליטי לגיטימי. אבל שמן נוטה לצוף: לאחר ששרי החוץ והפיתוח של הולנד הכחישו מידע בדבר קשרים ברורים בין כסף ממשלתי הולנדי לעובדי ארגון UAWC המואשמים ברצח רנה שנרב בשנת 2019, הם נאלצו לחזור בהם ולהודות שמימון הולנדי אכן מצא את דרכו לתלושי המשכורת של החשודים עצמם.

ההכרה בצורך בפיקוח עצמאי על מימון הארגונים הולכת ומתרחבת. לפני שנה הורה אוליבר ורחילי, נציב האיחוד האירופי למדינות השכנות, לבצע חקירה מקיפה והצהיר שלא יסבול מימון אירופי לארגונים המעורבים בטרור. הוועדה האחראית לנושאים תקציביים של הפרלמנט האירופי הורתה לאחרונה לפקידי האיחוד "לוודא ביסודיות" כי הכספים אינם "מוקצים או קשורים לשום גורם או צורה של טרור ו/או הקצנה דתית ופוליטית", ואף הוחלט כי מענקים שהועברו לגורמים בעלי זיקה לטרור יוחזרו לאלתר, ומקבליהם לא ייכללו במימון האיחוד העתידי. פירושה של מדיניות זו, אם תיושם, הוא שינוי מהותי וכולל באופן המימון של ארגונים הקשורים לסכסוך.

יש לקוות שלאור המעצרים האחרונים, שבעקבותיהם זימן משרד החוץ הישראלי לנזיפה את שגרירי המדינות המממנות, יבינו האירופאים עד כמה מסוכן ולא משתלם להעסיק קבלני משנה כדי לנגח את ישראל.

פרופ' ג'ראלד שטיינברג הוא נשיא מכון המחקר NGO Monitor