בדרך לסיום המחלוקת עם לבנון?

הכירו את עמוס הוכשטיין. ישראלי אחרי שירות צבאי מלא, מגדיר את עצמו אורתודוקסי מתון. הוכשטיין הוא נציגו של הנשיא ביידן לשיחות בין ישראל ללבנון לתיחום הגבול הימי ביניהן. נסראללה כבר מרים גבה על בחירת ישראלי שאין ספק כי ליבו מוטה לטובת ישראל, אך למזכ"ל חיזבאללה אין ברירה, כי ההחלטה על המינוי היא אמריקנית.

הוכשטיין עבד עם ביידן כשהיה סגן הנשיא, והוא בקי בתחום האנרגיה. השיחות בין ישראל ללבנון נפסקו לפני חודשים בעיקר בגלל תביעותיה החמדניות של לבנון להגדיל משמעותית את השטח שבמחלוקת לטובתה. ביידן החליט לעשות מאמץ נוסף כדי לחדש את המשא ומתן, ולהגיע להסדר מקובל על שני הצדדים. סגנית שר החוץ ויקטוריה נולנד הוזעקה לשיחות בביירות, ואחריה הגיע גם עמוס הוכשטיין, והשניים נועדו עם הצמרת הלבנונית כדי להניע מחדש את המפגשים בין ישראל ללבנון.

בירושלים ובוושינגטון ברור שבשעה שלבנון דורשת שטח גדול יותר לעצמה, נוסף על מה שסוכם עם ישראל, היא בפועל מפוצצת במתכוון את המשא ומתן. הגדלת השטח תכניס את שדה הגז "כריש" לשטח לבנון, דבר שישראל מתנגדת לו בתוקף. וושינגטון מעוניינת לתת הזדמנות נוספת ללבנונים. ארה"ב וישראל הבהירו ללבנון שכל חריגה ממה שסוכם בעבר באשר לשטח הימי שיש לחלק, תביא לסיום סופי של המגעים.

לפני פחות משנתיים, לבנון וישראל, בתמיכת ארה"ב, הודיעו לאו"ם כי שטח המחלוקת הימית ביניהן עומד על 860 קמ"ר. תוכניתו של הדיפלומט האמריקני הוף, שתיווך בין הצדדים, היא לחלק את השטח בין שתי המדינות עם הענקת שטח גדול יותר ללבנון. ישראל הסכימה. אבל עכשיו, כשביירות דורשת שטח נוסף גדול יותר, התהליך מתעכב.

לבנון לא רוצה להרגיז את ארה"ב כי היא התומכת העיקרית בצבא לבנון. בסתר ליבה היא לא רוצה להרגיז גם את ישראל. וגם בפועל אין ללבנון מרחב תמרון רב מדי. נשיא המדינה, עאון, מעכב את הפנייה הנוספת לאו"ם עם הדרישה להגדלת השטח, כי הוא יודע שהדבר ישים קץ לשיחות. בצעד הצהרתי חשוב הוא הוציא לגמלאות את ראש המשלחת הלבנונית לשיחות, הגנרל בסאם יאסין, הידוע בנוקשותו ובעמדותיו הבלתי מתפשרות. ישראל מצידה ביקשה מחברה אמריקנית לתת הצעה להפקת הגז בתחום המריבה מבלי להמתין ללבנונים.
התפתחויות אלה עשויות להחזיר את לבנון לקרקע המציאות. רצוי שביירות תפנים שהזמן לא עובד לטובתה, ושלפניה שלוש אפשרויות: לא להגיע להסדר עם ישראל, לקבל את המתווה של הוף או לאמץ את ההצעה של עמוס הוכשטיין, שחברה מסחרית תהיה אחראית להפקת הגז ולחלוקתו בין ישראל ללבנון ללא המעורבות הישירה של השתיים.

ההצעה של הוכשטיין זוכה לתשומת לב אוהדת במסדרונות השלטון בביירות, כי היא במידה רבה מפריכה את טענת הבסיס של חיזבאללה, כאילו מטרת השיחות הישירות לתיחום הגבול היא לנרמל את היחסים בין ירושלים לביירות. יש לקוות שארה"ב תתמיד בלחץ על לבנון, ושישראל תעמוד על כך שלא תהיה תוספת שטח ללבנון, מעבר למה שכבר הוסכם.