איש השנה שלי הוא מנסור עבאס

לפניכם, קוראיי, ניסיון צנוע לרענן מסורת עיתונאית: עם צאתה לשלום של שנת תשפ"א, נשאל מיהו איש השנה? קשה המענה. תאמרו, הנבחר הוא נפתלי בנט, יורשו של נתניהו. ואולי הבחירה היא בבנימין נתניהו עצמו? הרי שמו נוכח באולפנים בכל שיח פוליטי גם בתום 12 שנות כהונה.

אבל אם איש השנה הוא מי שהשפעתו מכרעת על חיי המעשה, לטעמנו יהיה זה ח"כ מנסור עבאס, מנהיג מפלגת רע"מ. הרי קרתה השנה תופעה חסרת תקדים: פוליטיקאי ערבי־מוסלמי קשר את חייו הפוליטיים עם ממשלה יהודית־ציונית. ב־1948, כמו בשנים אחריה, מי היה מדמיין מציאות פוליטית כזו, שבה פועלת ממשלה שקיומה תלוי בתמיכתה של סיעה שבה 4 ח"כים ערביים? וזו ממשלה שבראשה אישיות יהודית, ציונית, כמהה לסיפוח חבלי יהודה ושומרון לישראל ומצדדת בהרחבת ההתיישבות היהודית בכל חלקי המולדת. בדירוג 100 המשפיעים של "דה מרקר", עבאס הוצב במקום השמיני, בריחוק ניכר מעל לשותפיו לשעבר, הח"כים אחמד טיבי ואיימן עודה, וגם מעל לשרים בכירים.

מי ניבא: לראשונה, ח"כ ערבי הוא שקובע את אורך חייה של הממשלה. לא אחת שרוי עבאס בדילמה: איזו עמדה יציג מול אפשרות לתגובה צבאית לפיגועים? ובמחנה הישראלי תצוץ תְהיָה: האם תימנע ממשלת בנט מפעולה צבאית מתוך התחשבות בהתנגדות רע"מ? האם יסתכן בנט בקיצור ימי ממשלתו, אם יורה על מבצע צבאי בידיעה שרע"מ עלולה לחדול מתמיכתה בממשלה? כמובן, אין להסיק כי ח"כ עבאס שוקל להצטרף למפלגה ציונית. ספק אם מחק מתודעתו את ההצהרות הפלשתיניות הקיצוניות. אך עוד תגיע השעה שתחייב אותו לנקוט עמדה באשר לעתיד הממשלה.

עם זאת, ייתכן כי חלק מהציבור הערבי בישראל יראה ברכה בהגדלת התקציבים הממשלתיים, שימריצו, בתקווה, שיפור במצבו הכלכלי־חברתי. זהו הקלף הפוליטי החזק שברשותו של עבאס. הוא ישלוף קלף זה כאשר ייאלץ להדוף את מבקריו, השוללים כל שותפות עם ממשלת ישראל. הרי גם עם מנהיג הימין ניהל עבאס מגעים. כיום, מובטח לממשלת בנט רוב זעיר בכנסת. לא פחות חשוב: כבר נוצר התקדים של הימנעות רע"מ, רשימה מוסלמית, מהצבעת־נגד בממשלה.

הח"מ סבור כי ראויה השותפות של ח"כ עבאס בקואליציה. מוטב כי תִזכה באהדה. כך מחזק עבאס במהלכיו את התהליך המקרטע בדרך החתחתים לשילוב הציבור הערבי בהוויה של ישראל. מנגד, שריר היחס העוין של הרוב הפלשתיני לעבאס. אין לדעת, אולי יתגבש מיעוט פלשתיני אשר יאמר באומץ: טמון יתרון כלשהו במהלכיו של ח"כ עבאס. ובחשבון נפש, אולי יהרהרו הפלשתינים על פלגיהם: מה השיגו עד כה במאבק הטרור? התרסק חזונם לחיסולה של ישראל.