רגע לפני פגישתו עם נשיא ארצות הברית ביידן, אבקש להפנות אל רה"מ בנט שאלה פשוטה: האם בביקורך בוושינגטון תטשטש את עמדותיך השורשיות על עתיד יו"ש, כדי לזכות בנוחיות מדינית ופופולריות פוליטית קצרי-טווח - או שמא תקדם עמדות אלו בנחישות שאולי תעורר חילוקי דעות נוקבים עם הנשיא ביידן, אך תזכה אותך ואת ישראל בהערכה אסטרטגית ארוכת טווח?
בדרך השנייה נהג רה"מ שמיר, שהדף לחצים ופיתויים והציג למארחיו בוושינגטון את עמדותיו ללא כחל וסרק. אבל בתקופתו שודרגו שיתופי הפעולה בין ישראל לארה"ב בהיקף חסר תקדים, מכיוון שארה"ב מעריכה שותף מונחה עקרונות, העומד בלחצים, גם אם אינו מאמץ את עמדותיה בסוגיה הפלשתינית.
ואם תחליט, רה"מ בנט, לעמוד על עמדותיך השורשיות על עתיד יו"ש, מן הראוי שתדגיש בפגישתך עם ביידן את הנקודות הבאות:
1. המציאות הבינערבית, שלא חוותה דו-קיום בשלום בינערבי ב-1,400 השנים האחרונות, יחד עם ההתנהלות הפלשתינית שקדמה ל-1967 (כולל הזדהות שיטתית עם אויבי ארה"ב, חינוך לשנאה וטרור), מבהירות שהקמת מדינה פלשתינית תביא להקמת מיני-אפגניסטן או מגה-עזה על רכסי יו"ש, השולטים על 80% מאוכלוסיית ותשתיות ישראל ב"מותניים צרות" של 14 ק"מ בין טול כרם לנתניה. כלומר, מדינה פלשתינית תהווה סכנה קיומית לישראל חסרת העומק האסטרטגי, ולכן הקמתה אינה נושא למו"מ.
2. מדינה פלשתינית תפגע באינטרס האמריקני, כפי שמלמדת התנהלות הפלשתינים במישור הבינערבי, שהפכה אותם לאבטיפוס של חתרנות וטרור בעיני מדינות ערב. באשר להן, מדינה פלשתינית תהיה פורעת חוק ותחבור לאויביהן (כגון האחים המוסלמים, איראן וטורקיה). לכן הן מגבילות את תמיכתן בפלשתינים למישור המילולי, ולא המעשי. לדוגמה, בטקס החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן באוקטובר 1994, הבהירו ראשי הצבא הירדני לעמיתיהם הישראלים שהקמת מדינה פלשתינית תביא להפלת המשטר ההאשמי הפרו-אמריקני, ובעקבותיו להפלת משטרים פרו-אמריקניים בחצי האי ערב.
3. אין שחר לטענה שהיפרדות ישראל מרכסי יו"ש - שהם ערש ההיסטוריה, הדת והתרבות היהודיים, ונכס ביטחוני חסר תחליף - היא תנאי לשמירת הרוב היהודי בישראל. בניגוד לתובנה המקובלת, אין "פצצת זמן דמוגרפית ערבית". יש תנופה דמוגרפית יהודית חסרת תקדים, והתמערבות דרמטית של הדמוגרפיה הערבית. הרוב היהודי בשטח המשולב של יו"ש ו"הקו הירוק" נהנה מרוח גבית של פריון ומאזן הגירה.
4. שליטת ישראל ברכסי יו"ש ורמת הגולן משדרגת את כוח ההרתעה הישראלי, המקדם את יציבות האזור, מהווה נכס ביטחוני למשטרים ערבים פרו-אמריקניים מול אויבים קיומיים משותפים, ותורם למעמד ישראל כמכפלן עוצמה ייחודי של ארה"ב. נסיגה מרכסי יו"ש תהפוך את ישראל מנכס לנטל אסטרטגי.
5. ככל שארה"ב מצמצמת נוכחות צבאית במזה"ת, כך עולה משקלה של ישראל, שאינה זקוקה לנוכחות צבא ארה"ב בשטחה. שמירה על היתרון האיכותי הצבאי של ישראל היא אינטרס משותף לארה"ב ולישראל, המהווה מעבדה ייחודית בתנאי קרב של התעשיות הביטחוניות והכוחות המזוינים של ארה"ב. לדוגמה, השימוש המבצעי הישראלי במאות מערכות לחימה אמריקניות מביא לאלפי לקחים התורמים לשדרוג איכות המוצרים האמריקניים, לגידול ביצוא הביטחוני האמריקני, לחיסכון של עשרות שנים במחקר ופיתוח ולהרחבת התעסוקה - בוננזה של מיליארדי דולרים, העולה בהיקפה על סיוע החוץ השנתי המוענק לישראל. כמו כן, צבא ארה"ב מבסס חלק ניכר מגיבוש תורות הלחימה על תקדימים והדרכה של צה"ל (לדוגמה, לוחמה בטרור ובשטח בנוי).
בנט, ביקורך בוושינגטון יבהיר אם אתה דבק בעמדותיך השורשיות (כפי שאני מייחל), או מטשטש אותן (כפי שאני חושש).
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר הוא מומחה ליחסי ישראל-ארה"ב והמזה"ת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו