לבנון עוד לא אמרה את המילה האחרונה

רבים כבר הספידו את לבנון, שנתונה במשבר חריף מאוד. אני חושב שעוד מוקדם. מלחמת האזרחים הראשונה בלבנון היתה ב־1958. חוויתי אותה אישית. אז הכל נראה לנו כסוף העולם, וסוף לחיים השקטים והיפים שהיו. בתי העסק נסגרו. השירותים נפסקו. המדינה התפצלה בין תומכי הנשיא הפרו־מערבי, כמיל שמעון, לבין תומכי נאצר, נשיא מצרים. הכלכלה צנחה לתחתית. רוב הזמן הסתתרנו בבתים, והיה קשה להשיג מזון. למזלנו, המלחמה ארכה רק ארבעה חודשים. היה מדהים לראות את יכולת ההתאוששות הפוליטית והכלכלית של המדינה. מהר מאוד המצב התייצב. ההשקעות מבחוץ זרמו והתיירות פרחה. מאותו הזמן, קיבלה לבנון את התואר "שווייץ של המזרח התיכון".

מלחמת האזרחים השנייה פרצה ב־1975, וארכה 15 שנה. ההרס היה מוחלט. לא היו מוסדות ממשל. הצבא התפרק, והגנרלים שלו ערקו כל אחד למחנה העדתי שאליו השתייך. המדינה התחלקה לאזורי שליטה, והקרבות היו אכזריים ועקובים מדם. הרס בכל מקום, למעט רחוב אחד בלב ביירות שנקרא רחוב הבנקים. איש לא נגע בו כדי שימשיך לפעול. נראה היה שהפעם התפוררה מדינת הארזים, ושהיא לא תשוב להיות מה שהיתה. אבל שוב בלטה היכולת להתאושש ולחזור לשגרה, אחרי הסדר פוליטי בטאיף שבסעודיה. הסדר שמחזיק מעמד עד היום.

עובדה מעניינת היא שבשתי המלחמות, כאשר היה נדמה שלבנון לא תתקיים יותר כמדינה, כל היריבים שהרגו זה את זה מעולם לא ויתרו על הזהות הלבנונית שלהם. הם רצו את כל לבנון לעצמם, אבל לא לפרק את המדינה.

"ליבאניוס", שמו הספרותי של הדיפלומט הלבנוני המפורסם, שייח' נגיב דחדח, תיאר זאת יפה בספרו על מלחמות לבנון. יש זהות לבנונית שאיש בלבנון לא מוכן לוותר עליה.

היום המצב לא שונה. לבנון לא תתפרק, כנבואת רבים, כפי שלא התפרקה אחרי שתי מלחמות אזרחים, כי אזרחיה לא יתנו לזה לקרות. נכון שהמצב הכלכלי בשפל. יש מחסור במצרכים ובתרופות, וזעקות אזרחי המדינה נשמעות ברחבי תבל. הקשיים שחווה לבנון היום הם תוצאה של משבר פוליטי עמוק, ופתרון פוליטי יביא גם לפתרון כלכלי.

עם עצמאות לבנון ב־1943, נקבע משטר עדתי שינהל את המדינה. אז היה זה פתרון נכון. כיום הוא הפך לנטל המשתק את המדינה. יש לשאוף להחלפתו במשטר אחר. בעיה נוספת היא המשחקים הפוליטיים של מנהיגי המדינה, שמעדיפים את האינטרסים הצרים שלהם על פני האינטרס של המדינה. ולבסוף, המעורבות החיצונית, בעיקר של איראן. לבנון חייבת להיות ללבנונים.

ארה"ב וצרפת יכולות להפעיל לחץ פוליטי כדי שתקום במהרה ממשלה של טכנוקרטים, שתפתח ברפורמות שיביאו סיוע כספי משמעותי מהבנק הבינלאומי ומהקרן הבינלאומית. ארה"ב יכולה להחזיר את לבנון אל שולחן הדיונים עם ישראל לתיחום הגבול הימי, ולאפשר ללבנון להפיק גז עם הכנסות נאותות מאוד. ארה"ב יכולה לכלול בשיחותיה עם איראן את נושא הצלת לבנון ותפקידו השלילי של חיזבאללה.