כן, מרצ מבחינה בין ההתנחלויות לישראל | תגובה

המשך הבנייה בהתנחלויות וטשטוש הקו הירוק יאלצו אותנו להכריע שוב ושוב: לפעול למען ההתנחלויות, או לפעול למען כלל אזרחיות ואזרחי ישראל

אוניברסיטת אריאל, צילום: יהונתן שאול

איתן אורקיבי טוען שתמיכת מרצ בחרם על ההתנחלויות מחלישה את הקואליציה ("הלגיטימציה לחרם באה מתוך הממשלה", 21.07.21). אכן. מרצ הגישה כבר ב־2015 הצעת חוק לסימון מוצרי ההתנחלויות. בשנת 2020 אמרתי כי "מרצ תומכת בהחרמת מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות". וכך אמרו ראשי מרצ בעבר. כך אמרה תמר זנדברג: "אני לא מוכנה לתת את הכסף שלי לעוול ולהפרת זכויות אדם של הכיבוש וההתנחלויות"; וכך זהבה גלאון: "‏אני מחרימה מוצרים מההתנחלויות".

עמדתנו היא שההתנחלויות אינן מוסריות, אינן חוקיות וגורמות נזק אדיר לביטחון המדינה. כל עוד הנזק נגרם לביטחון, לכלכלה ולדמוקרטיה - התעלמו מכך בימין. אבל אז הגיעו בן אנד ג'ריס, והגלידה שברה את גבה של בת היענה. זה שנים שחיילי ישראל נקראים לסכן את חייהם להגן על ההתנחלויות. לעומת כל אלה, הגלידה היא רק פגיעה קטנה בכנף.

אולם, קשה להלין כלפי מדיניות ההבחנה בין ישראל לשטחים, כשגם מדינת ישראל בעצמה משתמשת בה, ומעולם לא החילה שם את החוק. בדומה לכך, כל מדינות העולם מבדילות בין השטחים הכבושים לבין ישראל הריבונית.

כל הסיפור הוא שעכשיו מבקשת חברה מסחרית לעשות את אותו הדבר, ודורשת מבעל רישיון השיווק של מוצריה לא למכור אותה מחוץ לישראל, ובעיקר לא להתנחלויות בלתי חוקיות בשטחים הכבושים. המהלך הזה הגיוני וברור - בעל הרישיון בישראל ימכור רק בישראל, כמו שבעל רישיון בצרפת ימכור רק בצרפת.

איך היה צריך להגיב בעל הרישיון?

כשהאירופאים דרשו במסגרת פרויקט השותפות Horizon2020, כמו גם בפרויקטים רבים אחרים, שלא יועברו כספים להתנחלויות, ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו בסופו של דבר "התקפלה". אפילו ממשלת נתניהו לא העלתה בדעתה לפגוע במדע המפואר של ישראל בגלל המקל בגלגלים שתקעו לה ההתנחלויות.

בדיוק כך היה צריך להגיב בעל הרישיון בישראל: להביע את דעתו הפוליטית, למחות, אולי לנסות להפוך את ההחלטה, אבל בסופו של דבר - להסכים לכך שהרישיון תקף רק בשטח ישראל ולהגן על עובדיו. הרי לו לא היו התנחלויות, לא היה חרם. העובדים היו מוגנים, ולאזרחי ישראל היתה גלידה.

מדינת ישראל שולטת בשטחים ממניעים אידיאולוגיים 54 שנים, תוך ניצול כלכלי של משאבי הטבע וכוח העבודה הזול של הפלשתינים.

בן אנד ג'ריס, חברה בבעלות יהודית, שבחרה להקים את אחד המפעלים הבודדים שלה מחוץ לארצות הברית דווקא בישראל, אינה חשודה באנטישמיות. אם כבר - ההיפך. ההבחנה בין ישראל הריבונית להתנחלויות היא הבעת תמיכה בישראל הריבונית ובאינטרס הישראלי. זו התפיסה של מרצ, והקואליציה הנוכחית אינה נחלשת מקיומן של אי־הסכמות על הדרך להשגת המטרה המשותפת: ישראל טובה יותר.

מקרה הגלידה הוא רק סימן לבאות: בן אנד ג'ריס לא מחרימים את ישראל, אלא את ההתנחלויות. המשך הבנייה בהתנחלויות וטשטוש הקו הירוק יאלצו אותנו להכריע שוב ושוב: לפעול למען ההתנחלויות, או לפעול למען כלל אזרחיות ואזרחי ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר