מלא אימה קראתי אמש את הטור השבועי של ידידיה מאיר שפייסבוק החליטו לצנזר בסוף השבוע. ציפיתי למנה הגונה של נאצות, גידופים ומתן לגיטימציה לאלימות, משהו שיחרוג מ"כללי הקהילה שלנו", ויצדיק חסימה. לפחות ברמה של מדור הדעות של הארץ (המתגאה בכותרים מסוג "נתניהו רשע מזוקק"; "אלימות בא תבוא") אבל לתדהמתי לא מיניה ולא מקצתיה. ידידיה כתב טור סולידי, מאופק, מנומק וחשוב מכל - מלא וגדוש בהסתייגויות. כולל קריאה מפורשת להימנע מחציית קווי הלגיטימציה הפוליטיים.
העובדה שטור מסוג זה נחסם מלמדת המון על אפיה של התקופה שאנחנו נכנסים לתוכה. ובעיקר על השרירותיות. הרשתות החברתיות מלאות בדוגמאות לאמירות חריפות הרבה יותר, מסוכנות הרבה יותר ומסיתות לאלימות של ממש באופן מובהק, שלא זכו לשום התייחסות לא מצד ענקי המדיה ולא מצדן של רשויות הביטחון. זו נקודה שבימין מתקשים עדיין לעכל. לא מדובר בשגיאה, יציאה מפרופורציות ואפילו לא בצביעות. מדובר במאפיין מהותי של הדבר עצמו. אנו חוזים בעלייתו של כוח גולמי שנועד למטרה אחת: להשבית את הימין ולא לאפשר לו תקומה.
שרירותיות היא המאפיין המרכזי של התופעה. לא באג, אלא פיצ'ר, ואולי אפילו הפיצ'ר העיקרי. זו הדינמיקה של הכוח האבסולוטי. כדאי לחזור לספרות האנטי קומוניסטית כמו נגיד 'אפילה בצהריים' של קסטלר כדי להיכנס לאווירה ולהתכונן לבאות.
גם אורוול יכול להיות מקור טוב. כפי שהוכיח בנט בראיון שנתן לחדשות 12 בשבוע שעבר. הוא הודה אמנם שהפר הבטחת בחירות, אבל לא את ה"ליבתית" שבהן. זהו ביטוי נוסף לשרירותיות הזו. מאחוריו מתנופף שובל ארוך של הצהרות הפוכות בתכלית מתקופת הבחירות, שאת חלקן הוא ניסה למחוק מהרשת בצורה מגושמת למדי (שכתוב ההיסטוריה היא מאפיין נוסף של התופעה). כולם יודעים שאין שום משמעות למילים שיוצאות לו מהפה, כולל הוא עצמו. אבל בכל זאת הן מושמעות, מצוטטות ומובלטות. למה? ככה. כי הוא יכול.
רוצים עוד דוגמה? הנה. בדהמרקר התפרסם בסוף השבוע טור של סמי פרץ בא נאמר שאין לתקשורת לעסוק בחיכוכים, ויכוחים ומריבות פנימיות בתוך הממשלה העתידה. "הממשלה החדשה הולכת לספק הרבה חומר למי שמחפש קטטות, סתירות ומהפכים - ואם סדר היום התקשורתי ישתעבד רק להן, הסיכוי שהממשלה תשפר את איכות חיינו נמוך". במילים אחרות: אסור להפריע לממשלה לעבוד ולתת תחמושת לאופוזיציה.
תחת ממשלות נתניהו כל תת ויכוח בישיבה סגורה הודלף והפך לכותרות ענק; כל פקיד זוטר שכתב מייל נגד מדיניות הממשלה הפך לגיבור לאומי וביקורתו הובלטה והודהדה. המטרה הייתה אחת: ליצור כאוס ופילוג ולפגוע בתפקודה התקין של הממשלה. עכשיו הם יפעלו הפוך. הממשלה החדשה תוצג כמופת של אחדות, הרמוניה וסינרגיה. לא יהיו דיסידנטים, לא יהיו מחלוקות. לא תשמעו על "שיחות הצעקות" או הקלטות שימותגו כ"ברדק".
הצביעות זועקת כמובן לשמים, אבל איש לא צריך להיות מופתע. כפי שצייץ פעם ארכיטקט הרודנות החדשה אלדד יניב "הנתניהוז יתפנו מבלפור בשנייה. ויהיה פה ברגע אחד שקט". והוא צודק: אין יותר שקט מהשקט שאחרי ההשתקה. למה? כי הם יכולים.
כל מי שחושב שזה ייעצר בכמה חסימות ברשתות, חי בסרט. ללוגיקה של דברים כאלו אין מעצורים וגם אין סיבה שיהיו. מה שהתחיל ברשתות ימשיך לאולפני הטלוויזיה. שנים ארוכות שמתלוננים על נוכחותם של עיתונאים ימנים מוכשרים ורהוטים בפאנלים ובמהדורות החדשות. ומזה כשנה לפחות מתנהל קמפיין מפורש בנושא, כולל הפגנות בכניסה לנווה אילן וקריאות גנאי נגד עיתונאים. זה ייגמר מאוד מהר. יתחיל בתמימות כעניין חד פעמי מקרי ("הפעם אין צורך, תודה") ויהפוך בקלות לקבוע. ערוץ 20 הוא כמובן יעד מרכזי. כבר תקופה ארוכה שעמדות השידור שלו מותקפות פיזית (חוויתי זאת באופן אישי), והם משדרים כעת מאחורי גדר ותחת אבטחה משטרתית. עבור השמאל שמצדיק אלימות מסוג זה, השתקתו היא צעד מתבקש.
הרדיו יהיה הדבר הבא. ישנם שדרנים בתחנות ארציות שכבר מזמן על הכוונת. שלא לדבר על תחנות אזוריות כמו גלי ישראל שצריכים להתבונן בדאגה על תאריכי חידוש הזכיונות שלהם ושאר דברים שיש להם תלות ברגולציה.
שלא תבינו לא נכון. הם לא חושבים שהם עושים משהו רע או פסול. זה מאפיין חשוב נוסף של התופעה. הם משוכנעים שמדובר בטובת המדינה, העם והמולדת, המגולמת בדמות המנהיגים החדשים בנט ולפיד, וממילא מי שמתנגד לטוב הוא רע. זה נשמע דבילי ופשטני, אבל זו האמת. תקראו את מדור הדעות של הארץ בשנה האחרונה ותבינו עד כמה הכל דפוק ("נתניהו מסכן את בטחון ישראל"; "הצורך הקיומי להיפטר מנתניהו"). אני לא ממציא פה שום דבר.
ובנט? ובכן, הלה תופס את עצמו כמלך מקראי, ויש לזה משמעויות מאוד ברורות. תשאלו את ירמיהו בחצר המטרה.
להשתקה אין גבולות. וכמו שרואים כיום גם בארצות הברית, למסע הצלב הפרוגרסיבי אין גדר. הלקח ההיסטורי ברור מתועד ושקוף.
רבים בימין לא מבינים עדיין את מהותה של התקופה הקרבה. אין דבר, כולנו נבין מהר מאוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו