מגרש של רוסים

הישראלים דוברי הרוסית כמרקחה סביב הסדרה החדשה "מגרש הרוסים", המשודרת בכאן 11. העיסוק ברוצח סדרתי שעלה לארץ בשנות ה־90 מקפיץ את ההתנגדות המוכרת: שוב חיבור בין רוסים לעבריינים? אבל צוות שחקנים מוכשר יצר סדרת מתח שמנכיחה את כל הסטיגמות המכאיבות, ואז מפרקת אותן אחת־אחת.

"עלייה איכותית עאלק. כשההורים שלי הגיעו ב־49' ריססו אותם בדי.די.טי, שלחו אותם למעברה בטיזינבי... אלה יהודים, אלה? תכף ימכרו לך חזיר בכל פינה. אוטובוסים בשבת". אנחנו בתחילת שנות ה־90, הישראלים צופים המומים בעליית המיליון שמשנה את המדינה. יהודה ג'רסי, הבלש המזרחי שחוזר בתשובה, אומר את כל מה שהוא חושב עלינו. כשמגישים את הגזענות בלי פילטרים, זה משתלם. תראו, ככה קיבלו אותנו בשנות ה־90. להשתלב לתוך זה? לא היה לנו סיכוי.

מדינת ישראל צריכה להבין את העושר שנפל לה לידיים - המשק הישראלי יכול לקבל 7.5 מיליארד שקלים בעשור אם רק 80% מהעולים האקדמאים ייקלטו במקצועם. והעושר התרבותי, אנטולי. איזה עושר זה. אלוהים.

חולייה של המערכת מונכחים כמעט בכל סצנה: אדישות המשטרה ורצונה לסגור את התיק במהירות; תחנת משטרה עצומה בלי אף עובד שיתרגם את החקירה עבור נאשמים דוברי רוסית, אף שזה "כבר רצח שלישי במשפחת עולים מתחילת השנה", אז נאלצים לפנות לכלוא ערבי שלמד רפואה במוסקבה.

ג'רסי הוא אנטי־גיבור שחי בתוך סטיגמות שסביבתו חולה בהן, אבל הוא לא תקוע בהן. הוא אומר למאשה קוגן, המורה לתיאטרון, שרוב העלייה היא לא ציונית, והיא מגיבה במניפסט היפה ביותר שראיתי בטלוויזיה על העלייה מברית המועצות: "האנשים האלה באו לכאן כי אמרו להם שזה הבית שלהם. שמחכים להם פה. אתה יודע מה זה להיות יהודי בברית המועצות? אם היית יהודי, היית צריך להיות הכי טוב בכל. פי עשרה יותר מכל רוסי או אוקראיני או בלארוסי, אחרת לא היה לך סיכוי למצוא עבודה טובה או ללמוד מקצוע טוב. קיבלתם את האנשים הכי טובים שעבדו הכי קשה, ועכשיו הם גרים בכל מיני דירות עלובות ועובדים בעבודות שחורות בשביל גרושים. מתגייסים לצבא, ואחרי זה באים אליהם בטענות שהם לא מספיק אידיאולוגיים".

לפני כשלוש שנים נחת בארץ מרוסיה אנטולי בליי (וייסמן), שמשחק בסדרה את אנדריי. אנטולי היה מבכירי תיאטרון מוסקבה ע"ש צ'כוב, אחד השחקנים המפורסמים והעסוקים ברוסיה, ואף זכה בפרס השחקן הלאומי. בסדרה, כשאנדריי מגיע לישראל כדמות קונטרוברסלית על גבול האנטישמית כדי להביא צדק לבנו שכלוא ברוסיה, קשה לא לחשוב כיצד אנטולי - שהגיע לישראל, למד עברית בתוך חצי שנה(!) וכבר משחק בתיאטרון "גשר" ובטלוויזיה - הוא היוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל.

120 אלף עולים חדשים כמוהו הגיעו לארץ בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, ובקושי מצליחים להשתלב. כשאולפני העברית עדיין מלמדים בגישות מיושנות, כשאין סיוע לעולים אקדמאים לעסוק במקצוע שלהם, כשעדיין צוחקים על הילדים בבתי הספר - לרובם אין סיכוי. האמנים מביניהם מנסים להיכנס לתוך עולם התרבות הישראלי הצר, שנאנק תחת קיצוצי תקציב תכופים ושבנוי מקבוצות מקורבים.

מדינת ישראל צריכה להבין את העושר שנפל לה לידיים - המשק הישראלי יכול לקבל 7.5 מיליארד שקלים בעשור אם רק 80% מהעולים האקדמאים ייקלטו במקצועם. והעושר התרבותי, אנטולי. איזה עושר זה. אלוהים.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת לובי המיליון, משוררת ויוצרת טלוויזיה