רמטכ"ל חדש: איך להחזיר את צה"ל לעצמו?

"צה"ל חוזר לעצמו", הכריז מפקד חזית הדרום, הרמטכ"ל לשעבר חיים בר־לב, ב־14 באוקטובר 1973, יום המהפך במלחמת יום הכיפורים שבמהלכו הכריע צה"ל את הכוחות המצריים התוקפים, עבר מהגנה למתקפה ועד מהרה גם צלח את תעלת סואץ והביא את המלחמה לסיומה, 19 ימים לאחר שהחלה, בניצחון צבאי ברור.

במלחמת חרבות ברזל לא הצליח צה"ל לחזור על הישג שכזה, וספק אם "חזר לעצמו" - ודאי שלא ב־7 באוקטובר 2023 אבל גם לא בשבועות ובחודשים שלאחר מכן. אמת, צה"ל הצליח להתאושש מהמכה שספג, להשיב מלחמה שערה וגם לרשום הישגים בקרב, כמו במלחמת יום הכיפורים, בזכות עוז הרוח, הגבורה וההתגייסות של החיילים והמפקדים הצעירים. אבל הפעם הזו ההישגים בקרב לא תורגמו לניצחון במלחמה.

אפשר כמובן לטעון כי בזירה הלבנונית הצליח צה"ל להביא להכרעה בשורה של מבצעים מתוחכמים שהזכירו לנו את צה"ל של פעם, ושהביאו בתוך שבועות בודדים לחיסול  צמרת הפיקוד וההנהגה של ארגון חיזבאללה ולהשמדת רבות מיכולותיו.

אבל זהו בדיוק שורש הבעיה, שהרי מתקפת צה"ל נגד חיזבאללה בקיץ האחרון לא היתה מלחמה שנוהלה במטרה להביא להכרעה ולניצחון, אלא שורה של מבצעי מב"ם (המערכה בין המלחמות) מוצלחים ואפקטיביים כמו שצה"ל אכן יודע לעשות. מכאן אפשר להבין את האכזבה ואת תחושת ההחמצה בקרב רבים, משהסכימה ישראל להפסיק את האש בטרם עת ובכך העניקה לחיזבאללה חבל הצלה, שאותו הוא עתיד לנצל בחודשים הקרובים ובשנים הקרובות לשיקום מעמדו וכוחו.

המב"ם היתה הצבר של פעולות, לרוב חשאיות, אשר כללו, למשל, סיכולים של בכירים בארגוני הטרור או תקיפות אוויריות נקודתיות של מטרות אויב. מדובר היה ברצף של פעולות נקודתיות ומוגבלות לאורך חודשים ואף שנים, שכל אחת מהן היתה הישג מבצעי מרשים, אבל במבט לאחור, כל אלו לא התכנסו והסתכמו לכדי הישג ממשי וארוך טווח - לא מול איראן, לא מול חיזבאללה ובוודאי לא מול חמאס. גרוע מכך, על מזבח המב"ם הוקרבה יכולתו של צה"ל לתכנן ולנהל מלחמה כוללת שמטרתה הכרעה וניצחון.

קו ישיר עובר אפוא בין הצלחתנו לחסל עוד במארס 2008 את רמטכ"ל חיזבאללה עימאד מורנייה, שפיקד על הארגון במלחמת לבנון השנייה, לבין חיסולו ביולי 2024 של פואד שוכר, רמטכ"ל חיזבאללה במלחמה הנוכחית שבה פתח נגדנו ארגון הטרור ב־8 באוקטובר, יום לאחר מתקפת הדמים של חמאס. ומכאן קצרה הדרך למתקפת הזימוניות (הפייג'רים) ולחיסולו של חסן נסראללה. ולכך אפשר גם להוסיף את המתקפה האווירית המוצלחת נגד ארסנל הטילים שהחזיק ארגון הטרור ברשותו. ועל כך נאמר "בתחבולות תעשה לך מלחמה".

אבל כשמדובר בניהול מלחמה כוללת למול חיזבאללה ולא רק במבצעי מב"ם נגד מפקדיו, התוצאה היתה הרבה פחות מוצלחת. וכך, בהיעדרה של ראייה כוללת בכל האמור בניהול המלחמה ובמטרותיה, הצליח חיזבאללה לשרוד ועתה הוא פועל לשקם את יכולותיו.

זהו גם סיפורה של המלחמה בעזה, שבה קרבות הגבורה של הכוחות הלוחמים והצלחתם להכריע כל כוח אויב שניצב מולם לא התכנסו לכדי הכרעה וניצחון, ולכך אחראית ההנהגה המדינית וגם זו הצבאית.

במחדליה של ההנהגה המדינית תעסוק ועדת החקירה הממלכתית, אם תקום, אבל קדימון ניתן בעדותו של שר הביטחון לשעבר גלנט, על הפחד המשתק שאחז ברה"מ בנימין נתניהו, ושמנע ממנו לאשר לצבא לבצע מהלכים התקפיים שהיו מביאים הכרעה וניצחון לפני חודשים רבים. אבל הדבר אינו פוטר מאחריות גם את ההנהגה הצבאית, ששכחה איך מנהלים מלחמה כוללת להבדיל ממב"ם. בשבוע הבא ייכנס הרמטכ"ל החדש אייל זמיר לתפקידו, ויש לאחל כי ישכיל "להחזיר את צה"ל לעצמו", לשקמו ולהופכו לצבא לוחם, שיש בו רוח קרב, והמסוגל לנהל מלחמה וגם לנצח בה.