בג"ץ ואי-אמון הציבור

בימים רגילים של שגרה טקס הכתרת נשיאו החדש של בית המשפט העליון היה ניצב במוקד החדשות.

אלא שלשר ההיסטוריה יש כנראה תוכניות אחרות בעלות משמעות סמלית. מחר, יום חמישי, סביר יותר שהציבור יתעניין בהצהרות התמיכה של הנשיא טראמפ במדיניות שמציעים כבר חודשים ארוכים פורום תקווה המייצג משפחות חטופים ופורום הגבורה - שניהם דורשים את המשך הלחימה עד להכרעת חמאס.

תשומת הלב תינתן ככל הנראה לגורל הפסקת האש ועסקת החטופים, לאפשרות לחידוש הלחימה בעצימות גבוהה ולהחלטות הקבינט, ועוד דברים שכל אחד מהם בנפרד חשוב הרבה יותר מהטקס בירושלים.

דחיקתו מסדר היום של טקס הכתרת נשיא בית המשפט העליון, שהיה אמור להיות האירוע החשוב ביותר, מסמלת היטב את הפגיעה הקשה באמון הציבור במוסד כולו.

חשוב לציין שגם ללא האירועים הדרמטיים האחרים היה מדובר בטקס חסר תקדים בכל הנוגע לאמון הציבור. שני האנשים המרכזיים המייצגים את הציבור, שני ראשי רשויות השלטון האחרות, יו"ר הכנסת שהיא הרשות המחוקקת וראש הממשלה העומד בראש הרשות המבצעת, מחרימים את הטקס.

על רקע זה, צילומי הרקע של הקהל יבהירו את מעמדו של בית המשפט העליון כמוסד המייצג חלק אחד בלבד בציבור המהווה מיעוט.

שני האנשים המרכזיים המייצגים את הציבור, שני ראשי רשויות השלטון האחרות, יו"ר הכנסת שהיא הרשות המחוקקת וראש הממשלה העומד בראש הרשות המבצעת, מחרימים את הטקס

מאוד מסקרן יהיה לשמוע את תוכן הדברים שייאמרו שם. קשה להאמין שטקס שלם יעבור מבלי שיוזכר כמה וכמה פעמים בניסוחים שונים השוויון בפני החוק שעליו אמור לשמור כביכול בית המשפט העליון. אפשר כבר לדמיין את הגיחוך של רבים לשמע המילים הגבוהות על השוויון הנאמרות בשעת הכתרתו של מי שנחשד בכמה וכמה עבירות שעדיין לא נבדקו. בקהל יישבו בוודאי נציגי התנועה לאיכות השלטון שמילאו פיהם מים לנוכח החשדות ומיהרו לברך את הנשיא החדש.

אולי יהיו בין הנואמים מי שיציינו את חשיבות ההליכים התקינים במדינת חוק מתוקנת, מה שיזכיר לכולנו את ההליך העקום שהוביל להכתרה.

קשה להאמין ששום נואם בטקס לא יזכיר את העובדה שבית המשפט העליון נשען על אמון הציבור. וזה כבר אמור לעורר לא רק גיחוך אלא הרבה יותר מזה. ייאמר מייד שהדעיכה ההדרגתית באמון הציבור מתרחשת כבר שנים רבות.

על פי מדד הדמוקרטיה, בשנת 2022 היתה הפעם הראשונה שבה יותר ממחצית הציבור הביע אי-אמון בבית המשפט העליון. וזה כבר הרבה יותר מסמלי שמוסד שכל חבריו מדגישים את הישענותו על אמון הציבור למעשה מאבד אותו כאשר רק מיעוט מהציבור נותן בו אמון. בשנה החולפת, במדד של 2024, נחצה לראשונה קו 60 האחוזים, כאשר 61% הביעו אי־אמון.

תירוצים רבים ניתנו כהסבר לירידה זו, דוגמת הרשתות החברתיות, היותנו חלק מהעולם המערבי שגם בו התהליך ניכר, ועוד. החוקרים אהרן גרבר ויהונתן גבעתי מהאוניברסיטה העברית הראו לא רק את הירידה הדרמטית באמון הציבור, אלא הרבה יותר מכך. מדובר בירידת האמון הגדולה ביותר בעולם המערבי במבט השוואתי. עוד הם הראו שהיא קשורה להפיכה החוקתית של אהרן ברק והחלה לפני עידן הרשתות החברתיות (אהרן גרבר ויהונתן גבעתי, "כיצד השפיעה המהפכה החוקתית על האמון בבית המשפט", משפטים, כרך נ"ג, 2022).

אם שמתם לב שהטור משתמש במילה "הכתרה", זה כמובן לא מקרי, שהרי מדובר במהלכים המזכירים יותר מכל מלוכה. למלך, כידוע, אין אזרחים בממלכתו, אלא נתינים הסרים למרותו. את המלך מכתירים על בסיס מהלכים ותנאים הקשורים לבית המלוכה ולכל היותר גם לשכבת האצולה, לא להמון הנתינים. החוקים הרגילים לא חלים על בית המלוכה. התנהלות בית המשפט העליון מחייבת אתחול מחדש.

פרופ' אשר כהן הוא מומחה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן ומראשי תנועת "נקראים לדגל"