אלימות, למי איכפת: הממשלה מונעת מ"ועדות השלום" להשכין שלום בחברה הערבית

לא יכולתי להחזיק את עצמי למרות העצב הגדול שבו אני והחברה שלי נמצאים, ופרצתי בצחוק לשמע דיווח שלפיו מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דני לוי, החליט לקצר את שהותו בארה"ב - לצורכי ביקור מקצועי - ולשוב לארץ בעקבות מקרי הרצח בחברה הערבית, תשעה מקרים בפחות משלושה ימים.

כבוד המפכ"ל - אל תטריח את עצמך, אתה באמת לא חייב. תמשיך בביקור שלך, ואפילו תאריך אותו, בעיקר כי שובך לכאן לא ישנה דבר וחצי דבר מהזוועות שעוברות על החברה הערבית, חמישית מאוכלוסיית המדינה.

לו הממשלה היתה רואה בפשיעה בחברה הערבית פשיעה בחברה הישראלית, או לחלופין איום אסטרטגי או לאומי, ללא ספק היא היתה יוזמת ומתקצבת תוכנית מניעה למיגור התופעה, בדיוק כמו שנלחמה בפשיעה בנתניה ובתל אביב ובחדרה לפני כ-20 שנה.

לא רק היעדר תוכנית ממשלתית סדורה מסייע לפשיעה להתגבר, אלא גם שיתוף הפעולה הסמוי שמתקיים בין כוחות הביטחון לבין ארגוני הפשיעה המשמשים זרוע סמויה למדינה - וזאת לא הטענה שלי, אלא טענתם של קציני משטרה בכירים.

אך הפשיעה כיום נמצאת רחוק מאוד מהממשלה וממצביעיה ומהאזרחים היהודים. היא בשוליים הגיאוגרפיים, הפוליטיים והכלכליים של החברה הישראלית, גם בצפון, גם בדרום וגם ביישובים הערביים.

מבחינת מקבלי ההחלטות, עולם כמנהגו נוהג גם כשנרצחים תשעה אנשים בפחות משלושה ימים, וגם כשאחד הנרצחים הוא נער בן 14 והאחר הוא רופא ילדים במקצועו. לאיש זה לא מזיז או כואב, ושום דבר לא ישתנה עד שהנשק הזה יכוון כלפי החברה היהודית וכלפי עסקים ביישובים יהודיים - שזה רק עניין של זמן עד שיידרשו לשלם פרוטקשן, אחרת עסקיהם ייפגעו.

הממשלה לא מעוניינת לפעול למיגור הפשיעה בחברה הערבית, ואת זה הבנו - אך היא לא מסתפקת בכך, ומחבלת בניסיונות וביוזמות לפעול נגד הפשיעה בחברה הערבית.

רק בשבוע שעבר, מאות שוטרים ואנשי ביטחון נכנסו לאום אל-פחם ועצרו עשרות מנהיגי ציבור ערביים, שכל חטאם היה שלפני כשנתיים הם הקימו ארגון בשם "ועדות השלום", שפעל בחסות ועדת המעקב לענייני הציבור הערבי בישראל, ביצעו מיפוי של כל הסכסוכים בחברה הערבית מהדרום ועד לצפון, ופעלו להרגיע את הרוחות ולהשכין שלום באמצעות עריכת סולחות בין משפחות ויחידים. לפי הנתונים, עד כה הם הצליחו להכריע ולערוך סולחות בכ-1,600 סכסוכים בעשרות יישובים ערביים.

מילא שהממשלה לא מעוניינת לפעול למיגור הפשיעה בחברה הערבית - אבל למנוע את האפשרות ממי שמעוניינים לפעול ולעשות לילות כימים כדי להשכין שלום בחברה הערבית? זה כבר אומר הכל.

לא רק היעדר תוכנית ממשלתית סדורה מסייע לפשיעה להתגבר, אלא גם שיתוף הפעולה הסמוי שמתקיים בין כוחות הביטחון לבין ארגוני הפשיעה המשמשים זרוע סמויה למדינה - וזאת לא הטענה שלי, אלא טענתם של קציני משטרה בכירים.

נוסף על כך, זליגת נשק - בעיקר צה"לי - לגורמים העברייניים, מנשקים אוטומטיים ועד למטעני חבלה ולרימונים לסוגיהם, מסייעת רבות לארגוני הפשיעה להיות קטלניים ביותר. לכן, מי שרוצה להילחם בפשיעה, עליו לראות אותה כבעיה מרכזית של המדינה, של הממשלה ושל החברה כולה ולשים אותה במרכז הטיפול - גם כשהוא נמצא בארה"ב.