עוד לפני שנשיא ארה"ב חימם את כיסאו בבית הלבן, הוא מיהר להצהיר על רעיון שלדעתו ישכין רגיעה באזור: הוצאת תושבים מרצועת עזה למצרים או לירדן - רעיון ששתי המדינות מתנגדות לו נחרצות. אני מאמין שבסוף ההתנגדות של שתי המדינות תהיה הצהרתית בלבד, ורק אם הוגה הרעיון יתעקש. המצרים והירדנים לא יעזו לסרב לטראמפ. הם יעדיפו לקרוא לזה "סיוע הומניטרי לאחים מהרצועה".
טראמפ רוצה לשכן את העזתים דווקא בשתי המדינות הערביות העניות, שתושביהן עוברים למדינות אחרות כדי למצוא מקומות עבודה ופרנסה - ולא במדינות עשירות ומתפתחות שיש להן צורך בכוח עבודה גדול, כמו מדינות המפרץ בעלות היכולת לשמש ערי מקלט.
תוכנית טראמפ לדילול האוכלוסייה העזתית, אם מטרתה לאפשר לרצועה שיקום מהיר, היא ללא ספק מבורכת - אך אם מטרתה לאזן דמוגרפית, היא טרנספר לכל דבר ועניין ומנוגדת למשפט המקומי והבינלאומי, ובוודאי לכל האמנות הבינלאומיות. אם רוצים להיטיב עם הפלשתינים ברצועה - שיואילו לקלוט אותם בארה"ב, בעלת שטחים עצומים ויכולות קליטה הרבה יותר טובות מכל מדינה ערבית.
אף שחלק ממנהיגי הציבור הישראלי כבר קפצו על המציאה, המציאות יכולה להיות שונה לחלוטין. התפיסה הערבית בכלל והפלשתינית בפרט תתנגד לרעיון הזה. יש לזכור שמדובר בפליטים הנמצאים ברצועת עזה מאז הקמת המדינה, ושהם עזבו, גורשו או ברחו מהיישובים הערביים שהיו באזור הדרום בזמן מלחמת העצמאות, כמו עסקלאן (כיום אשקלון), או עיראק אל־מנשייה ואל־פאלוג'ה (כיום קריית גת). למעשה, עצם הרעיון מנציח את נרטיב הפליטות.
מי שתולים את יהבם בנשיא ארה"ב כדי לרוקן את רצועת עזה מתושביה או להחיל ריבונות על הגדה המערבית - לא קוראים את המפה הגיאו־פוליטית העכשווית. גם אם רצועת עזה תהפוך לחולות וחופי ים ריקים מאדם והישראלים ילכו לנפוש ולהשתזף שם, וגם אם הריבונות הישראלית תוחל על כל השטחים - עדיין הסוגיה הפלשתינית לא תיפתר ולא יהיה ביטחון לישראל. רק פיוס בין שני העמים יכול להבטיח שקט לדורות הבאים.
האיש החזק בעולם אמנם יושב בבית הלבן ומפזר הבטחות גדולות, אך ארבע שנים הן מעט מדי זמן לתוכניותיו השאפתניות, מה גם שהאתגרים שלפניו גדולים הרבה יותר מהסכסוך הישראלי־פלשתיני.
עם זאת, לא ניתן להתעלם מהרקע ומהערכים של מי שלוחשים לו באוזן. היחסים עם רוסיה, עם סין ואפילו עם איראן, לצד השאיפה לגייס השקעות לכלכלת ארה"ב במאות מיליארדי דולרים מערב הסעודית, שמשקלה והשפעתה גדלים מיום ליום, ללא ספק יכולים לגרום לדחיקת פתרון שתי המדינות.
זה משאיר אותנו עם אופציה אחת ויחידה: ריבונות אחת, מדינה אחת, כנסת אחת שתחוקק חוקים שיעמיקו את ההפרדה ואת האפליה, מערכת משפט אחת שתיישר קו עם החוקים, ושני עמים שלכל אחד מהם יש חוק אחר. במילים אחרות - מדינה שתנציח את הסכסוך ואת האפליה. לכן הישועה לא תגיע מטראמפ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו