השטן מצוי בפרטים

אין דבר שירגש ויאחד את העם בישראל יותר מאשר שובם של החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם לאחר 15 חודשים בשבי חמאס. זהו ניצחון הרוח הישראלית ומותר האדם על מרצחי חמאס, המקדשים את המוות על פני החיים ושהיו מוכנים לא רק לרצוח 1,200 ישראלים אלא גם להקריב את בני עמם שלהם על מזבח חלומם להביא להשמדת ישראל.

שחרור החטופים עתיד להביא את המלחמה בעזה לסיומה. בספרי ההיסטוריה עוד יסופר כיצד מלחמה זו, שבה פתח יחיא סינוואר בשליחותה של איראן, מסתיימת כאשר ציר הרשע בהובלת טהרן נמצא בנקודת שפל היסטורית שכמותה לא ידע, לאחר המכות שספגו חמאס וחיזבאללה מידי ישראל. צחוק הגורל, שהמלחמה שנועדה למנוע את חתימתו של הסכם שלום בין ישראל לבין ערב הסעודית מסתיימת כשהסכם זה קרוב מתמיד.

אחרי כל זה חשוב להכיר בכך שלמרות ההבטחה ל"ניצחון מוחלט", הרי חיזבאללה וחמאס שרדו את המלחמה, גם אם הוכו מכה קשה, ויש חשש כי יפעלו לשקם את כוחם ולשוב ולהציב איום על ישראל. מדובר, אפוא, בכישלון של הדרג המדיני והדרג הצבאי בישראל, שלאחר כישלונם ב־7 באוקטובר שבו וכשלו בניהול המערכה משהחמיצו את ההזדמנות להכריע את האויב במהלך חודשי הלחימה הארוכים.

הנשיא טראמפ הוא שהיה הרוח החיה מאחורי השגת העסקה, לאחר שהבטיח לכל הגורמים הנוגעים בדבר - ומתברר שהתכוון גם אלינו - גיהינום אם לא תושג עסקה זו. טראמפ אינו נח על זרי הדפנה, וכבר נושא עיניו להשגת הסכם שלום בין ישראל לבין סעודיה כצעד ראשון בדרך ליצירתו של מזרח תיכון חדש.

אלא שהדרך מסיום המלחמה בעזה לשלום עלי אדמות במזרח התיכון רצופה מכשולים ותחנות ביניים שמהם מעדיף טראמפ להתעלם - מה יקרה בעזה ובלבנון ביום שאחרי המלחמה ומה יעלה בגורל פרויקט הגרעין של איראן. על מכשולים שכאלו מתגברים באזורנו לא באמצעות פיתויים או הבטחות לשגשוג כלכלי, אלא בדרך של איומים בהפעלת כוח. טראמפ אמור לדעת זאת לאחר שכשל בניסיונו לקדם בעשור הקודם את "עסקת המאה" לפתרון הסכסוך הישראלי־פלשתיני.

טראמפ אולי נראה ונשמע מאיים, אבל באזורנו יודעים לקרוא בין השורות, ודומה שהמסר שלו, של סגנו ואנס ושל שר ההגנה פיט הגסת', ברור. כל אלו מעניקים חיבוק חם לישראל, אך בה בעת שולחים מסר ברור כי אל לה לארה"ב להסתבך במלחמות במזרח התיכון. רוצה לומר - לממשל טראמפ אין רצון או עניין לפעול צבאית, לא בסוריה ולא בתימן וכנראה גם לא באיראן.

את מה שהבין חיזבאללה בלבנון, מבין עתה חמאס בעזה ועתידים להבין גם האיראנים - טראמפ מאיים, אך אינו מתכוון לפעול, ותחת זאת פניו להסכמים ולהסדרים, ובראש ובראשונה הסכם עם איראן בכל האמור לפרויקט הגרעין שלה. מכאן המסקנה המתבקשת - להוריד את הראש ולהמתין עד יעבור זעם.

חמאס בעזה אינו עתיד להפר את הסכם הפסקת האש, אלא רק לפעול לשיקום כוחו הצבאי ולהשבת השליטה באוכלוסייה לידיו. ואילו בלבנון פועל חיזבאללה כדי לשמר את הנשק המצוי ברשותו, ולראיה - צבא לבנון לא החרים עד כה ולו גם טיל אחד, לא מדרום לליטני ולא מצפון לו.

העסקה בעזה היא קלף חשוב במגדל הקלפים האמריקני שעניינו יצירת מזרח תיכון חדש, אבל ספק אם מגדל קלפים זה יעמוד במשב הרוח הראשון, ובפרט שברור לכל כי לוושינגטון אין כל כוונה להפעיל כוח כדי לקדם את תוכניותיה לעתיד האזור.

כדאי שישראל תיערך למצב החדש, ובעיקר תלמד מכישלונה להכריע את חמאס ואת חיזבאללה במהלך 15 החודשים האחרונים, תפנים את כללי המשחק שמכתיבים לנו האמריקנים, ותמצא דרך - המשלבת בין מהלכים צבאיים ומדיניים - שתאפשר לה למנוע את שובו של האיום מעזה ומגבול הלבנון.