איפכא מסתברא לאיפכא מסתברא

במכתב חריף וחסר תקדים של מבקר המדינה לרמטכ"ל, שפורסם באמצעי התקשורת השונים, נכתב כי "התנהלות הצבא בהליך הביקורת משדרת מסר של הרתעה והפחדה כלפי דרגי שטח וקצינים הכפופים לפיקוד העליון".

ממש במקביל, פרסמה אילה חסון מכתב המופנה לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולראש אמ"ן, שכותרתו "קריאת השכמה להסרת האיום על הפלורליזם והחתירה למגע באמ"ן".

על המכתב היו חתומים "חיילים וקצינים באמ"ן החוששים לחתום בשמם". אי אפשר שלא להיזכר בכך שאל"ם חזי נחמה, שהעז לאתגר את המערכת הצבאית, לא נקרא יותר לשירות מילואים עד לבירור נוסף בעניינו בקיץ.

האווירה העולה מהמכתבים - ואפילו נניח שיש בהם הגזמה - מעוררת חששות כבדים בנוגע ליכולת של צה"ל להתמודד עם אתגרי המודיעין. הכישלון המודיעיני ב־7 באוקטובר הביא את ראש אמ"ן, האלוף שלומי בינדר, להגדיל באופן משמעותי, אפילו דרמטי, את אותה מחלקת בקרה באמ"ן שזכתה לכינוי המפורסם "איפכא מסתברא".

האווירה העולה מהמכתבים - ואפילו נניח שיש בהם הגזמה - מעוררת חששות כבדים בנוגע ליכולת של צה"ל להתמודד עם אתגרי המודיעין

בעבר נודעו החיכוכים שהיו למחלקה זו באמ"ן עם שאר המחלקות, מה שהביא להיחלשותה ההדרגתית עם השנים. עתה מדובר לא רק בהגדלת כוח אדם, אלא בשינוי מבני ותפקודי רוחבי. כך, לדוגמה, המחלקה מיועדת להפוך לחטיבה, ולכן תהיה במעמד שווה לזה של חטיבת המחקר או של יחידה 8200. ביטוי מובהק לשינוי מעמדה יש בהחלטה להעמיד בראשה קצין בדרגת תת־אלוף.

מאחורי תפקוד יחידת "איפכא מסתברא" עומדת ההנחה בדבר התפתחותם המסוכנת של תפיסות, עמדות, גישות וקווי מחשבה אחידים ומקובעים, שעלולים להביא להפתעה. אכן, מדובר בחשש הגיוני וסביר, לאור ההיכרות עם הנטיות האנושיות הידועות להעדיף הליכה בתלם, להצטרף אל הרוב, להסתגל למערכת, ובכלל לצעוד עם העדר.

אולם ההתמודדות עם סכנת האחידות המחשבתית לא יכולה להסתפק ביחידת "איפכא מסתברא", יהיו גודלה וסמכויותיה אשר יהיו.

במקום להמתין להתפתחותה המסוכנת של האחידות המחשבתית, כאילו היא גזירת גורל - יש לנסות ככל האפשר למנוע מראש את התפתחותה. מניעת אותה אחידות מחשבתית חייבת להיעשות בשלב מוקדם בכל דרגי הפיקוד ובכל התחומים.

נחשוב לרגע על האפשרות שקציני צה"ל היו שומעים ברצינות כבר לפני כמה שנים על "עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים". עמדה וגישה מנומקת שחמאס וחיזבאללה כבר עברו מזמן מיכולות של עצימות נמוכה ליכולות גבוהות יותר של עצימות בינונית. ומכיוון שכך, אסור לפרק את היחידות הצבאיות, מכיוון שבעתיד נצטרך אותן. מתברר שהיו מומחים שכתבו על זה כבר לפני שבע שנים (עדו הכט ואיתן שמיר, "עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים", סדרת עיונים בביטחון המזרח התיכון, מס' 125, מרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר־אילן, מארס 2017). איני יודע אם בכלל וכמה מחברי המטכ"ל נחשפו לעמדה כזו או לגישות דומות לה. לעומת זאת, די ברור שחברי המטכ"ל נחשפו לניירות העמדה הרבים של מכון INSS.

עוד הרבה לפני יחידות "איפכא מסתברא", צה"ל זקוק לקמ"ד, קצין מגוון דעות, שכל תפקידו יהיה לוודא שבכל דרגי הפיקוד שומעים, מקשיבים וקוראים מגוון עמדות וגישות בכל התחומים. זה צריך להשתרע בכל הפעילויות ובמיוחד בתחומי ההשכלה הצבאית, שעניינה בתחום המלחמות ואופני הלחימה. הקמ"ד יוודא שבצה"ל מקשיבים לא רק למכון מחקר אחד אלא למגוון מכונים, במיוחד כאלה המציגים עמדות מנוגדות.

בעתיד נוכל גם לפרק את אותה חטיבה של קצין מגוון דעות. מתי? כאשר נהיה בטוחים שבתהליך הדרגתי, שאותו חייבים להתחיל, האחידות המחשבתית בדרגים הבכירים בצה"ל הוחלפה במגוון אנושי רחב יותר שבעקבותיו הגיע גם מגוון דעות אמיתי.

פרופ' אשר כהן הוא מומחה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן, מראשי תנועת "נקראים לדגל"