מדינה בחרדה

השר סמוטריץ' דוגל בשיטוח ג'נין ושכם לאחר הרצח, ומתנגד לשחרור מחבלים תמורת גופות חטופים • הוא מוכן שלמשפחות לא יהיה קבר לבכות עליו, לעד

סמוטריץ' (ארכיון), צילום: חיים גולדברג/פלאש90

ההצעה של שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' לשטח את שכם, את ג׳נין ועוד איזה כפר קטן ליד בגלל הפיגוע הרצחני אתמול, שבו נהרגו שלושה מאזרחינו, אינה פתרון, ובטח לא הדבר שיביא שקט לאזור ורווחה לתושביו. זו משאלת לב. הוא באמת היה מרוצה לו כל יהודה ושומרון, וגם עזה, יהיו נקיות מיישובים ערביים ומתושביהם בלי שנתאמץ יותר מדי.

בעמדה זו מחזיקים חלק משרי ישראל, ורבים מתומכיהם. התיאבון שלהם גבר בעקבות שיטוח חלקים נרחבים מעזה ומחיקת כפרים שלמים בדרום לבנון.

מניסיונו של סמוטריץ' בקבינט הביטחוני, ולנוכח המצב, שבו גם לאחר שיטוח חלקים נרחבים בעזה נמשכים מטחי הרקטות לעבר יישובי העוטף, הוא היה אמור להבין שזה לא הפתרון. בשנת 2014, בתוכנית "חיידק פוליטי" בערוץ הכנסת, אמרה לי מירי רגב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהיא לא מאמינה שאפשר למוטט את חמאס או את חיזבאללה. עברו עשר שנים, עוד סבבים ועוד נפגעים שלנו, ועדיין לא מוטטנו את חמאס ו/או את חיזבאללה. אלה גם אלה עשו נסיגה טקטית לאחור, מלקקים את הפצעים, ויחזרו לזנב בנו.

ראוי שישובו השרים ויצפו בסרטון של החטופה לירי אלבג, שכבר יותר מ־459 ימים נמצאת בשבי האכזרי של חמאס. תסתכלו עליה. תראו את הייאוש. את הפחד. את האכזבה מכם. תביטו בעיניה הכואבות והמיוסרות ותרימו יד בעד העסקה. כל עסקה ובכל מחיר. אותו שר אמר שלא ישלמו מחירים בעד גופות - מי אתה שתגיד דבר כזה להורים שאיבדו בן, לאישה שאיבדה את בעלה, לילדים שאיבדו את הוריהם? אתה בעצם מוכן שלעולם לא יהיה להם קבר לעלות ולבכות עליו. אתה בעצם אומר שיהיו לנו עוד עשרות רון־ארדים שמקום קבורתם לא ידוע לעולמי עולמים.

זה לא מפתיע שהמדינה כולה בטראומה. ממחקר מקיף שנעשה במרכז האקדמי רופין עולה ששנה ורבע לאחר 7 באוקטובר, תושבי ישראל מתמודדים עם קשיים נפשיים ניכרים. הסקר הנרחב מדד את האוכלוסייה חמש פעמים במהלך התקופה הנסקרת. נכללים נתונים גם מחודשיים לפני 7 באוקטובר.

82% מודאגים ממצב המדינה, יותר מ־50% מדווחים על הרעה בשינה, ובמוחם של יותר מ־25% מהאוכלוסייה עוברות מחשבות אובדניות. 29% חווים תחושת דיכאון, 25.6% חווים חרדה, וכ־50% מדווחים על ירידה ביכולת להתרכז ועל עלייה בכאבי ראש, בטן או גב, בהתעלפויות, בקוצר נשימה ובדופק מואץ.

הסקר בחן לא רק התייחסות אישית, אלא גם לאומית. 86% מודאגים מהפילוג בעם, 84% מודאגים מהמצב הביטחוני, 67% חרדים מתהליכים שיובילו לפגיעה בדמוקרטיה, ו־25% השיבו שהם שוקלים או שקלו בעבר לעזוב את הארץ. יש לציין שהסוקרים מציינים שיש ירידה בכלל התחושות לעומת החודשים הראשונים, אבל ניכר שאוכלוסיית המדינה מתמודדת עם רמת דאגנות גבוהה ממדינות אחרות בעולם.

ובמילים אחרות - אנחנו מדינה בטראומה. אז לא, שיטוח שכם וג'נין זה לא הפתרון. הצעד הראשון לפתרון הוא להחזיר את כל החטופות והחטופים. רק אז יחל תהליך הריפוי, ואולי אז יבינו שהפתרון הוא לדבר ולנסות להגיע להבנות. מה שנראה היום בלתי אפשרי עשוי להיות הפתרון היחיד בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר