אין ערבים - אין צמיחה

השבוע מלאו שנתיים לממשלה הנוכחית, ואני מנסה למצוא ולו דבר אחד שהיא עשתה למען כלל אזרחיה, יהודים וערבים, ומתקשה למצוא.

שרי הממשלה, מאז נכנסו לתפקידיהם, עסוקים ביחד ולחוד בעיקר בבייס שלהם. מתחילת המחאה נגד הרפורמה המשפטית ועד תחילת המלחמה, הם רואים את האינטרס המפלגתי והמגזרי הרבה לפני האינטרס הכללי.

בחברה הערבית התחושה היא שעיקר פעילותו של שר אוצר הוא להתנגח בחברה הערבית. ההחלטה הראשונה שקיבל היתה לעצור העברת תקציבים לרשויות הערביות (בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרדו ובמשרד ראש הממשלה), בטענה שהכספים המופנים לרשויות הערביות מגיעים אל ארגוני הפשיעה.

נניח שהטענה נכונה, האם זו הדרך לטפל, או שאפשר למצוא מנגנוני בקרה ולהעביר חשדות לגורמי האכיפה כדי למצות את הדין עם כל מי שנותן יד לדבר כזה, ובראשם ראשי הרשויות הערביות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצטרך להסביר את מניעי החלטותיו ביחס לרשויות הערביות לבית המשפט שדן בעתירה שאליה הצטרף מרכז השלטון המקומי, אשר בראשו עומד איש הליכוד חיים ביבס.

בתחום הביטחון האישי החברה הערבית סוגרת עוד שנה קטלנית, עם כ־240 נרצחים כתוצאה מהפשיעה הגואה ומהאלימות המשתוללת.

מה השר הממונה עשה בעניין? בעיקר הצהיר הצהרות נגד החברה הערבית וצילם את עצמו בסרטונים לטיקטוק מתנגח בח"כים ערבים.

למה? כדי להסיט את הדיון מכישלונותיו, הוא מעדיף תמיד להיטפל לערבים.

גם בתחום התחבורה והקטל בכבישים, שיעור הערבים המעורבים בתאונות קטלניות כפול מהשיעור שלהם באוכלוסייה. גם כאן משרד התחבורה שנתיים עסוק בעצמו ובנסיעותיה של השרה הממונה, ללא כל תוכנית ייעודית, והכבישים ממשיכים לגבות מחיר כבד מאוד.

אין להסיר אחריות מהנהגים, וגם בזה צריך לטפל, באמצעות חינוך, הסברה ואכיפה.

ומה עשה משרד החינוך בשנתיים האחרונות בטיפול בכישלונות ובהישגים הירודים של תלמידי ישראל בכלל, והתלמידים הערבים בפרט? כמעט כלום. מעבר להצהרות ולהצעות חוק לעוד שליטה ביטחונית במערכת החינוך הערבית, ותוכנית ללימוד עברית לתלמידים ערבים שאותה הגה משרד ראש הממשלה ממניעים של ביטחון ותעסוקה. אי־ידיעת עברית בקרב תלמידים ערבים עלולה לשבש את שוק העבודה, בעיקר בשל העובדה שפוטנציאל התעסוקה בישראל בקרב גברים ונשים יחד נמצא בעיקר בחברה הערבית.

היחס לחברה הערבית - חמישית מאזרחי המדינה - הגיע לשפל שאין כמותו, ועל הממשלה לראות את ההשקעה באזרחים הערבים כיעד אסטרטגי שייטיב עם המדינה לא פחות מאשר עם הערבים עצמם. גם עכשיו בשיקום הדרום ובשיקום הצפון אחרי המלחמה, חלקם של הערבים צריך להיות משמעותי מכיוון שבגליל הערבים מהווים יותר ממחצית מהתושבים. יש להודות לא רק שתוכנית ייהוד הגליל נכשלה מאז הגו אותה, אלה שבלי ערבים - לא יהיה גליל בכלל.