הסטודנטים הערבים באולם באוניברסיטה העברית. צילום: על פי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

חוק הסטודנטים הערבים - גול עצמי

פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר, כלכלית וחברתית, בישראל נמצא בקרב הערבים, כי לנו אין הגבלה ליציאת גברים ונשים לשוק העבודה או האקדמיה

[object Object]

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק שיזמו כמה חברי כנסת מהקואליציה למניעת העסקת סטודנטים ערבים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה הנמצאים בשטחי הרשות הפלשתינית.

אותם חברי קואליציה מתנגדים לחרם אקדמי על מוסדות ישראליים, אך מקדמים חוק דומה הנועד לפגוע במוסדות השכלה גבוהה ברשות הפלשתינית ובסטודנטים ערבים. מדובר, אגב, במוסדות אקדמיים החברים בארגוני אקדמיה בינלאומיים, עצמאיים ולא רשמיים של הרש"פ, וברור כי החוק מפלה על גבול הגזעני, מנוגד לערכי האקדמיה ולחוקי יסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו. עם זאת, נראה שמרתון הפגיעה בחברה הערבית בישראל המגיע מכיוון הקואליציה נמשך ונמשך, ומתקיימת מעין תחרות בין חברי הכנסת מי יפגע קשה יותר ב־20% מאזרחי המדינה.

לפי הלמ"ס ומרכז המחקר בכנסת, כ־60% מהסטודנטים שלומדים באותם מוסדות מתגוררים במזרח ירושלים, כלומר פלשתינים. ישראל מסרבת להעניק להם אזרחות מלאה, והם באופן טבעי לומדים במוסדות שלהם בנרטיבים שלהם, באוניברסיטת אל קודס באבו דיס ובאוניברסיטאות בחברון, ברמאללה ובג'נין. הם גם לומדים בתיכונים במזרח ירושלים, הנתמכים מתקציב משרד החינוך, תכנים ירדניים שהיו מקובלים עד 1967 ואומצו על ידי הרשות הפלשתינית, ומקבלים בסיום התיכון "תעודת תאווג'יהי" המקבילה לתעודת הבגרות, ואינה מוכרת במוסדות אקדמיה בישראל.

לו הצעת החוק היתה עולה במדינה אחרת, הראשונים לטעון לאנטישמיות ולגזענות היו החתומים עליה, אך בקואליציה הנוכחית הפופוליזם לפני הכל, והפגיעה בחברה הערבית הפכה לספורט לאומי

כ־30% מאותם סטודנטים מתגוררים בנגב, ומה שנעלם מעיני מגישי הצעת החוק, שכל הבוגרים לא היו מתקבלים כעובדי הוראה אילו לא למדו הוראה במוסדות ישראליים. נוסף על כך, הם מתעלמים ממצוקת מערכת החינוך בנגב ומהמחסור הגדול בעובדי הוראה באזור, בניגוד לאזורים אחרים שבהם קיימת מצוקת תקנים ולא מחסור במועמדים שיאיישו אותם.

בדברי ההסבר של הצעת החוק נכתב כי הסטודנטים לומדים "תכנים אנטישמיים ואינדוקטרינציה שתכליתה שלילת קיומה של מדינת ישראל והסתה חמורה נגדה", ללא כל סימוכין או הוכחה לכך, ותוך התעלמות מכך שאותם מוסדות נהנים מהכרה של הוועדה להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל במשרד החינוך, הכרה שנעשית לאחר בחינת תוכני הלימוד.

לו הצעת החוק היתה עולה במדינה אחרת, הראשונים לטעון לאנטישמיות ולגזענות היו החתומים עליה, אך בקואליציה הנוכחית הפופוליזם לפני הכל, והפגיעה בחברה הערבית הפכה לספורט לאומי. אפשר להירגע - שום דבר לא יבלום את מגמת האקדמיזציה שיש בחברה הערבית בעשור האחרון. 

אני תוהה אם מגישי ההצעה בדקו למה המל"ג ובנק ישראל פועלים מזה שני עשורים לקידום אקדמיזציה בחברה הערבית. התשובה פשוטה: פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר כלכלית וחברתית בישראל נמצא בקרב הערבים, כי לנו אין הגבלה ליציאת גברים ונשים לשוק העבודה או האקדמיה, לומדים מקצועות ליבה מהיסודי, והצימאון עצום להשתלב בכלכלה ובכל תחום. גדולי הכלכלנים סבורים כי הערבים הם היחידים בישראל שיכולים לשפר את נתוני המדינה בחינוך, בכלכלה ובבריאות. רק חבל שחברי כנסת בוחרים לעסוק בפופוליזם ולא באופן ענייני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו