בקושי צל של אמת

כולם חיכו לפרק הבא כדי לצפות בפריים טיים במערכת יחסים מתעללת, בלי צל של אחריות מצד היוצרים • קל לערער על אמינותה של קרבצ'נקו מתמודדת הנפש

אולה קרבצנקו (א"ק). צילום: צילום: כאן 11

בשנה וחצי האחרונות מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב משפט הדיבה הגדול ביותר בישראל מאז משפט קסטנר. התובעת היא אולה קרבצ׳נקו, שהואשמה באופן פומבי ברצח הנערה תאיר ראדה בקצרין ב־2006.

אישה צעירה שעלתה עם משפחתה מבריה"מ לשעבר, מתמודדת נפש ושורדת פגיעה מינית, ללא גב כלכלי, החליטה לצאת למסע משפטי לטיהור שמה. הנתבעים המרכזיים הם ארי פינס, יותם גנדלמן ומיקה תימור, יוצרי הסדרה ״צל של אמת״ (HOT), ועו"ד ירום הלוי, סנגורו של רומן זדורוב, שזוכה במארס 2023 במשפט החוזר שנערך לו. מעבר לפיקנטריה (הדי מחרידה) של המקרה, יחסי הכוח המצויים בו משקפים בעיות עומק במערכות עשיית הצדק שלנו.

המקרה שבגינו תובעת קרבצ׳נקו את החבורה המדושנת הזאת על סך 5.4 מיליון שקלים נשמע כמו אגדה מרושעת.

ב־2012, אחרי פרידה אלימה במיוחד, אדיר חבני, שהיה בן זוגה של קרבצ׳נקו במשך תשע שנים, פונה למשטרה ומאשים אותה ברצח של ראדה. הכל התלבש לחבני כמו כפפה. הקמפיין להוכחת חפותו של זדורוב היה אז בעיצומו והתפוצץ עם שידור הסדרה ״צל של אמת״ ב־2016.

במקביל לטענות חפותו של זדורוב, הציבה הסדרה נרטיב חלופי שבו היוצרים והלוי דבקים עד היום, המבוסס על עדותו של חבני, ולפיה קרבצ׳נקו היא הרוצחת. רבים בציבור השתכנעו ורדפו את קרבצ׳נקו, אף שהמשטרה וביהמ"ש העליון קבעו באופן חד־משמעי כי היא לא רצחה את ראדה. השופטת תמר שי־נסים אף כתבה בהכרעת הדין במשפט זדורוב כי "גרסתו של אדיר חבני היא עלילה בזויה, נקמה על עזיבתה אותו״.

הגיע הזמן שהשופטים יקבלו את האחריות המלאה שיש להם לאולם בית המשפט ולמה שהם מאפשרים שיקרה בתוכו. זה לא תמיד חיוני למחוץ עדים נפשית, והשופטים הם אלה שיכולים ומוכרחים להפעיל שיקול דעת בעניין. זאת חובתם המוסרית והאתית. מי שירוויחו מכך הם בדיוק אלה שהכי זקוקים להגנת המערכת

כולם חיכו לפרק הבא בסדרה רק כדי לצפות בפריים טיים במערכת יחסים מתעללת, בלי צל של אחריות מצד היוצרים. קל להיטפל לקרבצ׳נקו, שכמתמודדת נפש אפשר בקלות לערער על אמינותה. בוודאי מול יוצרי הסדרה הנורמטיביים, שהגיעו ממשפחות מבוססות ברמת השרון ובתל אביב, והסדרה רק הניבה להם רווחים עצומים ויוקרה בינלאומית; אבל גם מול הלוי, בעלים של משרד עורכי דין מצליח בתל אביב, שמצליח עוד יותר מאז משפט זדורוב.

הפער החברתי־מעמדי זועק לשמיים. אפשר היה לראות את זה בלעג מספסלי ההגנה, בעת שהנתבעים העלו את בקשתה של קרבצ׳נקו לפטור מתשלום אגרה ולא התביישו לטעון שהיא לא היתה חייבת לשכור עורך דין יקר כל כך, בעוד הם עצמם שכרו את הייעוץ המשפטי הטוב ביותר שכסף יכול לקנות. בית המשפט, אגב, קיבל את טענתם ורק הפחית את האגרה.

בימים אלה נשמעת שם עדותה של קרבצ׳נקו. מחלת הנפש שלה, סכיזופרניה, ניצבת במוקד, והיא נחקרת בלי רחמים ומושפלת בגינה. מלכתחילה עמדה הסכיזופרניה בקדמת הבמה, כעדות לאופייה ה"רצחני״, ונעשה שימוש בתסמינים כמו הזיות, טשטוש בין מציאות לדמיון, פרנויה וקשיים בזיכרון כדי להטיל עליה את האשמה. הדבר חמור במיוחד לנוכח גניבת תיק בריאות הנפש שלה מבית החולים הפסיכיאטרי שבו היתה מאושפזת והפצתו לכל.

כדי לצלוח הליכים משפטיים בישראל צריך הרבה מאוד משאבים, זמן פנוי וחוסן נפשי. הביורוקרטיות יקרות וארוכות, ופעמים רבות יש צורך בקריאה ובארגון של חומרים רבים. אם את נפגעת עבירה מתמודדת נפש ממעמד נמוך, סביר להניח שלא תקבלי צדק, הזכויות שלך והכבוד שלך יירמסו במסגרת התהליך ופרטים אינטימיים מחייך ייחשפו ללא צורך ענייני, רק כדי לפרק אותך. זה לא סוד שנשים רבות לא מתלוננות על פגיעות מיניות, כדי לא להתמודד עם ההפקרה המוחלטת שלהן בבית המשפט.

ברור שלעיתים יש צורך בחקירה אגרסיבית כדי להגיע לחקר האמת. אבל הגיע הזמן שהשופטים יקבלו את האחריות המלאה שיש להם לאולם בית המשפט ולמה שהם מאפשרים שיקרה בתוכו. זה לא תמיד חיוני למחוץ עדים נפשית, והשופטים הם אלה שיכולים ומוכרחים להפעיל שיקול דעת בעניין. זאת חובתם המוסרית והאתית. מי שירוויחו מכך הם בדיוק אלה שהכי זקוקים להגנת המערכת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר