המאבק הזה הוא לא רק על חוק אחד, אלא על עתידה של ישראל

חוק בתי הדין הרבניים משלים מהלך שיטתי, שמטרתו היא לשנות את פני החברה הישראלית ולהפוך אותה לפחות שוויונית, פחות דמוקרטית ופחות בטוחה לכל אזרחיה

המאבק הזה הוא לא רק על חוק אחד. בית הדין הרבני (ארכיון). צילום: יהושע יוסף

מחקרים מראים שגברים הכי טובים במו"מ כשהנושא נוגע אליהם, ושנשים הכי טובות במו"מ כשזה נוגע לילדיהן. עינב צנגאוקר ואימהות החטופים הן דוגמה חיה למחקר הזה, ונשים רבות צופות בעינב בהשתאות ובהערצה ולא מאמינות שגם בתוכן נמצאת לביאה כזו.

בכל אחת מאיתנו יש אישה שנלחמת על מה שחשוב לה, אך רובנו לא מעירות את ה"עינב" הפנימית הזאת עד שאנחנו לא נדחקות לפינה. זה לא שהחושים שלנו לא קולטים אי־צדק ועוול - אלה פשוט החיים עצמם והצורך של הלוחמת הפנימית שבנו לשרוד את היומיום. כשאנחנו רואות נשים אקטיביסטיות, אנחנו ישר שואלות "מתי יש להן זמן?". החיים הראו לנו שזה עניין של סדר עדיפויות.

זה לא קל לצאת למלחמה בתוך מלחמה. בחסות הכאוס היומיומי של המזרח התיכון, ממשלת ישראל מרסקת את הדמוקרטיה הישראלית בשיטתיות. אם מהלכיה יושלמו, ההישרדות היומיומית שלנו כבר לא תיראה אותו הדבר. הם חושבים שלא נשים לב, אבל אנחנו רואות את זה: 34 חוקים שהונחו על שולחן הכנסת, שלכולם יש מטרה אחת - לדחוק נשים החוצה. החוקים הללו חודרים לכל תחומי חיינו: נישואים, גירושים, נוכחות במרחב הציבורי. כל אחד מהם הוא צעד נוסף בדריסת זכויות הנשים, והוא משלים תמונה רחבה של ניסיון לשנות את פני החברה הישראלית כולה.

בשבוע שעבר, ועדת שרים אישרה הפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה. היום תעלה לדיון הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, שצפוי לפגוע באופן עמוק ומהותי בשלטון החוק ובעקרון האחדות של מערכת המשפט בישראל, ולהוביל לפיצול ולפירוק של המערכת הממלכתית לכמה מערכות שיפוטיות נפרדות.

החוק יפגע באופן חמור בזכויות הנשים. הדין המונהג בבתי הדין הדתיים, שבהם רק גברים יכולים להתמנות לדיינים, מקפח נשים במקרים רבים. הרחבת סמכויותיהם של בתי הדין הדתיים לדון גם בנושאים אזרחיים תעמיק את הפגיעה בנשים רבות, שייאלצו להסכים בעל כורחן להליך שלא מבוסס על עקרונות השוויון וההגנה שמערכת המשפט הכללית מחויבת להם.

בחסות הכאוס, ממשלת ישראל מקדמת את חוק הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים, ואנחנו מבינות היטב את המשמעויות שלו. זה לא חוק טכני או שולי - זהו מהלך שמאיים לפגוע בשוויון ובזכויות היסוד של הנשים ולהחליש את מערכת המשפט כולה. החוק הזה הוא חלק מתמונה רחבה יותר. הוא משלים מהלך שיטתי, שמטרתו היא לשנות את פני החברה הישראלית ולהפוך אותה לפחות שוויונית, פחות דמוקרטית ופחות בטוחה לכל אזרחיה. לא נאפשר זאת.

המאבק הזה הוא לא רק על חוק אחד, אלא על עתידה של ישראל - מדינה ששומרת על אזרחיה, מדינה שמחויבת לראות את כולם בטוחים בביתם. זה הזמן למצוא את העינב צנגאוקר שבתוכנו. המאבק הזה מחייב אותנו להתאחד, לעצור את החקיקה שפוגעת בנשים, לדרוש ועדת חקירה ממלכתית, לסיים את הלחימה, ומעל לכל - להחזיר את החטופים הביתה. הקרב הזה הוא שלנו, והוא על המדינה שבה נרצה לגדל את ילדינו.

נשים תמיד היו הקול השקול, הבהיר והעיקש ששומר על הדמוקרטיה הישראלית. אם נצליח, עוד יבוא יום שבו השעה 6:29 תהיה רק עוד שעה שבה נקום למדינה שוויונית, שבניה ובנותיה מתעוררים בניה ובנותיה מתעוררים במיטות שבבתיהם.

הכותבת היא מייסדת "בונות אלטרנטיבה"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר