כשארדואן נואם על רצח עם ועל שלילת הזכות למולדת ולעצמאות, הוא יודע על מה הוא מדבר. מזה שנים, וביתר שאת בחודשים האחרונים, טורקיה בהנהגתו טובחת בבני העם הכורדי, בשטחה ובעיראק ובסוריה השכנות, במאמץ לשלול מהם לקבל זכות להגדרה עצמית ולמדינה משלהם.
ארדואן לא המציא דבר, שהרי על שמה של טורקיה, כיורשת האימפריה העות'מאנית, רשום אחד ממעשי הטבח המזוויעים שידעה האנושות במאה העשרים - רצח של יותר ממיליון ארמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה. עד היום מסרבת טורקיה להכיר במעשה. למרבה הצער, גם ישראל מעולם לא הכירה ברצח הארמנים בידי העות'מאנים מחשש לפגיעה ביחסיה עם אנקרה.
בעשורים האחרונים מצאו הטורקים קורבן חדש, בני העם הכורדי שאותם רודפת אנקרה בחמת זעם, מחריבה את כפריהם, מוחקת את המורשת שלהם ואת זהותם, מחשש פן יתבעו זכות הגדרה עצמית. טורקיה אינה היחידה - הכורדים נרדפים גם באיראן, בסוריה ואף בעיראק.
בני העם הכורדי, המונה 40-30 מיליון נפש, מהווה את המיעוט הגדול בעולם שאין לו מדינה. הכורדים חיים במרחב המשתרע מאיראן במזרח, ש־10% מתושביה הם כורדים, עבור לעיראק שבה הם מהווים רבע מהאוכלוסייה ואף מקימים אוטונומיה כורדית בצפון המדינה, והמשך בסוריה, שכ־10% מתושביה הם כורדים שהקימו בחסות אמריקנית אוטונומיה לאורך הגבול עם טורקיה. ולבסוף, טורקיה עצמה, שכרבע מתושביה הם כורדים המתגוררים ברובם בדרום המדינה.
אלא שהעולם בוחר להתעלם מהכורדים ונמנע מלתמוך במאבקם ובתביעותיהם מחשש להרגיז את טורקיה ואת יתר המדינות שבהן מצוי מיעוט כורדי גדול. היחידה שהתגייסה לסייע לכורדים לאורך ההיסטוריה היתה ישראל, שקיימה במאה הקודמת קשרים עם הכורדים בעיראק.
שעת כושר הזדמנה לכורדים בראשית המאה הנוכחית כשהאמריקנים הפילו את משטרו של סדאם חוסיין בעיראק והעניקו לכורדים אוטונומיה, הגם שלא עצמאות, במסגרת המדינה העיראקית החדשה שייסדו. ואילו בסוריה פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם שאותה ניצלו הכורדים כדי לכונן בחסות אמריקנית ממשל אוטונומי בצפון המדינה.
טורקיה חוששת כי ההתעוררות בקרב הכורדים בסוריה ובעיראק תזלוג גם לשטחה, לכן החריפה את מאבקה בכורדים ויצאה לשורת מתקפות צבאיות נגד הממשלים הכורדיים האוטונומיים שצצו בגבולה. במתקפות אלו האוכלוסייה האזרחית היא היעד והמטרה וגם הנפגעת העיקרית. בשעה שדאעש שלט במזרח סוריה ובעיראק, נמנעו הטורקים מלפעול נגדו וגם לא סייעו לאמריקנים במלחמה שניהלו לחיסול דאעש.
כיום נהנים הכורדים מחסות שמעניקים להם האמריקנים. אבל עוד בקדנציה הראשונה שלו בבית הלבן תכנן טראמפ להסיג את הכוחות האמריקניים מהמזרח התיכון ובכך להפקיר למעשה את הכורדים לגורלם, וליתר דיוק לידיו של ארדואן. האמריקנים נותרו לבסוף בסוריה בשל חשיבותה האסטרטגית כציר מעבר מאיראן אל חופי הים התיכון, אל חיזבאללה וחמאס, אבל שובו של טראמפ לבית הלבן מעורר חששות מחודשים לנסיגה אמריקנית אפשרית מהאזור.
מינויו של הסנאטור מייק וולץ, תומך גדול של העניין הכורדי, כיועץ לביטחון לאומי של טראמפ, והנזיפה הפומבית של ממשל ביידן באנקרה על שהיא שוקלת להעניק מקלט לראשי חמאס, מלמדים שאולי בוושינגטון יש מחשבות שניות לגבי התפקיד השלילי שממלאת אנקרה באזורנו. אבל בעבר השלימו האמריקנים עם הגחמות של ארדואן.
לישראל יכול להיות תפקיד חשוב בסיוע לכורדים במאבק להשגת זכויותיהם. היא סייעה באמצע שנות ה־90 לטורקיה, אך היתה זו טורקיה אחרת, במאבקה בכורדים בשטחה. אולי הגיע הזמן לשנות כיוון, להשמיע קול ולהפעיל לחץ בזירות בינלאומיות ובוושינגטון למען העניין הכורדי. זה אינטרס כורדי - אבל גם ישראלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו