התמונה מתחילה להתבהר: הממשלה מקדמת הישארות ונוכחות ישראלית ברצועת עזה למשך שנים ארוכות קדימה. במילים אחרות - כיבוש מחדש של רצועת עזה. אולי בטיעונים חדשים, אך הלכה למעשה הקמת שלטון צבאי והתנחלויות חדשות, במיוחד בצפון הרצועה.
לא מעט חברים בקואליציה, כולל במפלגת השלטון, רואים בהתפתחויות מאז פתח חמאס במלחמה הזדמנות פז לסיפוח הרצועה ולהקמת התנחלויות חדשות בתוכה. פיטוריו של השר יואב גלנט ומינויו של ישראל כ"ץ נטול עמוד השדרה מול ראש הממשלה וחברי הקואליציה, וכן ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב, הם רוח גבית לתוכנית שעליה חולמים גורמים מרכזיים בקואליציה. אני סבור שסיכוייה של התוכנית להתממש הם גדולים, אך שהיא בעיקר תנציח את הסכסוך ותרחיק כל אופק לפתרון מדיני.
הממשלה מתחילה להיערך לקבלת אחריות על הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, וזה אומר שניסיונותיה לשכנע מדינה ערבית לקבל על עצמה אחריות כזו כשלו, ושהיא לא מעוניינת לתת לרשות הפלשתינית את האפשרות הזו. להערכתי, זה עניין של זמן עד שהרשות תתמוטט כלכלית וארגונית, מה שייתן לממשלה תירוץ פוליטי פנימי להחזיר לרצועה את השלטון הצבאי.
השלטון הצבאי ברצועה יסבך את ישראל בזירה הבינלאומית ובמשפט הבינלאומי, כי שליטה צבאית אינה רק חלוקת מזון ל־2 מיליון איש, אלא גם דאגה לתשתיות, לחינוך ולכלכלה. גם אם החזרה לרצועה תרצה חלק מחברי הקואליציה - המחיר יהיה כבד מאוד כלכלית, ביטחונית ומדינית.
ישראל תשלם את מה שניסתה להימנע ממנו בהתנתקות, כשטענה שאין לה נוכחות ואחריות על הנעשה בעזה. טענת הנגד כבר אז היתה שהיא כן אחראית, מעצם הטלת המצור הימי, היבשתי והאווירי, ומעצם כך ששלטה על מה שנכנס לרצועה ממעברי הגבול.
אף על פי שמבחינה ביטחונית ישראל יכולה להחיל שלטון צבאי אחרי שכבשה את כל הרצועה - אנחנו כבר לא ב־67'. הפעם, ספק אם יהיו גופים או ארגונים פלשתיניים שיוכלו לקיים מגע עם ישראל, מה שיציב בפניה אתגר גדול. ועדיין, תוכנית זו משלימה את תוכנית החלת הריבונות והכרזת הרשות הפלשתינית כבלתי חוקית - תוכנית שממשל טראמפ ככל הנראה לא יתנגד לה.
הכנסת גורמים פרטיים שיטפלו בחלוקת הסיוע ההומניטרי יכולה להיות פתרון זמני לחודשים בודדים, וגם פתרון יצירתי שיוכיח לציבור הישראלי שהרשות הפלשתינית אינה רלוונטית יותר ושגם חמאס מוטט לחלוטין, ואולי סוג של הוכחה בזירה הבינלאומית לדאגה לאוכלוסייה האזרחית. אך מצב זה לא יוכל להימשך לנצח, ובסופו של דבר ישראל תצטרך לקבל החלטות כבדות משקל, כי אי אפשר להחזיק בשטח שבו חיים 2 מיליון איש - ולא לקבל אחריות בפועל על הכל כולל הכל, לטוב ולרע.
הממשלה נהנית מתמיכה ציבורית רחבה, בעיקר בשל המשך המלחמה, אך הנצחת הנוכחות הצבאית ברצועה תגרום למלחמה מתמשכת שתגבה מחירים כבדים. אם כך, יש צורך להחליט: רצועת עזה - חלק מישראל?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו