היום נחשף כי לצד הספין המביך לתקשורת אודות ה"אבטחה שהמשטרה שוקלת להצמיד לבנט" (מה שהתברר כשקר טהור), הועבר ספין מדהים נוסף: בנט הציב לאיילת שקד דד-ליין(!): עד השעה עשר בבוקר, עליה להשיג "אופציה ריאלית לממשלת ימין" הוא שהוא ייאלץ להקים ממשלת שמאל. לא פחות.
הספין, שהושקעה מאחוריו מחשבה רבה מצד בנט, מסמל בתוכו את ההיסטוריה המלאה של המקום אותו תופסת שקד בפאוור-קאפל הוותיק: היא ובנט? הם לגמרי זוג וביחד תמיד! אבל זוג של פעם, שנות השישים. זוג ששקד היא האישה הקטנה בצמד. תומכת ורצינית, כן? אבל כשזה מגיע להחלטות היא עוברת הצידה "למקומה הטבעי".
מה לא נאמר עליה? כשהפציעה אי שם ב-2012, היא הביאה לגזרת הימין משב רוח מרענן שכה היה חסר לו: אישה, ימנית, חילונית, חכמה, כריזמטית, לא דופקת חשבון, עוברת יופי מסכים והכי חשוב: אידיאולוגית "על מלא". כזו שגם רבנים ממלכתיים מכבדים וכזו שיש לגביה משפט שחוזר שוב ושוב בקרב פעילי ימינה וגם באיחוד הלאומי – "הלב שלה נמצא במקום הנכון", האמת? בצדק.
אלא שיש עוד משפט שחוזר על עצמו בלא מעט קבוצות ווטסאפ של פעילים בהווה ובעבר בהקשר של שקד, ואלו מילים מכוערות יותר: "האישה של"; "שפוטה"; שלא לומר (וגם זה היה) "האישה המוכה". בקיצור – זו שלא תעשה שום דבר בלי אישור בשלושה העתקים מבנט שתמיד היה ונשאר הגורם הקובע, מה שהיה נכון גם בתקופה בה עמדה "בראש הסיעה" בכנסת ה-19. זה כמובן לא הוגן, כי שקד עבדה ועובדת קשה, אבל זו התמונה. בנט, אדם חכם, יודע מה הוא עושה. הוא יודע ששקד בעלת פוטנציאל גבוה יותר ואהודה יותר בקרב הפעילים וגם הימין בישראל, ולכן הוא מחבק אותה חזק. שתהיה מספיק קרובה כדי לקושש מצביעי ימין חילונים, אבל גם כדי שלא תברח לו חלילה ותיקח אותם איתה.
בינתיים, שקד היא עדיין אדם ערכי ואידיאולוגי, והלב שלה נכון לעכשיו עוד נמצא במקום הנכון. גורמים בסיעה מספרים שהיא חרדה מהנסיעה ברכבת הדוהרת לתהום. מהמהלך ההרסני הנוכחי שאולי ייתן לה כמה דקות במשרד בכיר, אבל יקבור אותה ואת המפלגה בהמשך בוודאות. היא גם מנסה למנוע אותו, אבל לא באמת, כי היא לא באמת מאיימת, ובנט, כמונו, יודע שלאיומיה ממילא אין כיסוי.
בשבתה כאדם חכם, שקד יודעת שלושה דברים: א. פוטנציאלית היא חזקה ופופולרית מבנט. ב. תארים אלו נשחקים במהירות. ג. כעת, רגע לפני אחת מהבגידות הגדולות בתולדות הפוליטיקה הישראלית, זו ההזדמנות האחרונה שלה לקחת בפעם הראשונה בקריירה שלה צעד משלה ולקפוץ. להוביל. החשש מפני מחיקה בבחירות חמישיות אינו רלוונטי, שכן בחירות אלו יגיעו בין כה וכה.
נקודת זמן זו, המחיר שלה עוד יכול להיות גבוה, בהמשך הוא יהיה אפסי. פרישה שלה תהפוך אותה לא רק למנהיגה הפוטנציאלית, האידיאולוגית והמייצגת היחידה שיש לימין, אלא גם ליחידה שמחזיקה בסחורה שכבר נעלמה מהשוק: עמוד שדרה אידיאולוגי. קדימה איילת, זה הזמן לקפוץ מהרכבת. לא תהיה עוד נסיעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו