ההסלמה ביו"ש: איראן מציפה את השטח באמל"ח ודוחפת לפיגועים

הפיגוע הקשה בגוש טלמונים, שבו נהרג לוחם דובדבן רס"ל עילי דוד גרפינקל, במקום שמוכר לתושבי הסביבה כמוכה טרור, עורר בי זיכרונות קשים מהפיגוע במארס 2002, במחסום המשטרה הבריטית בוואדי חרמיה, לא הרחק מעפרה.

באותו הפיגוע נרצחו עשרה ישראלים, אזרחים וחיילי צה"ל, בידי מפגע בודד - בשיטה דומה לזו של המחבל מסוף השבוע. גם אז, הכאוס היה כה גדול שהמחבל הצליח לברוח מזירת הרצח, ונתפס רק כעבור כשנתיים וחצי בידי רכזי שירות הביטחון הכללי, שהיו פקודיי. אותה השיטה, אותו קור הרוח, עם נפגעים רבים ועם ניהול אירוע מורכב.

בפיגוע בסוף השבוע חוסל המחבל שעות אחדות לאחר שהחל במסע הירי שלו, תוך שהוא מצליח לפצוע ולהרוג - מה שיוביל לתחקיר מעמיק מדוע נדרש זמן כה רב לחסל מחבל אחד שזוהה מהר יחסית, בגזרה המוכרת היטב לצה"ל ולשב"כ. נכון לפעול בזהירות, אך חשוב גם לזכור את אלפי התושבים הגרים באזור, שנותרו נצורים בבתיהם.

הכנה מוקדמת

מאפייני הפיגוע הם עדות נוספת למורכבות המאבק בטרור, ולעבודה המאתגרת הניצבת בפני שב"כ וצה"ל: מחבל בודד, איש מנגנוני הביטחון הפלשתיניים בעברו, עם מוכנות למות, שנשא עימו רובה ארוך, ביצע הכנה מוקדמת, אסף מודיעין ותכנן נתיבי מילוט. הוא הכיר היטב את השטח, ונדרש רק להליכה קצרה מביתו שבכפר הפלשתיני דיר איבזיע לאזור הפיגוע.

גם הפיגוע הזה מוכיח כי את מקומם של הסכין והאקדח תופסים במהירות מטעני נפץ, רובי צלפים ורובי סער, מטולים, ידע בהכנת מלכודים ועוד. זו הסלמה מסוכנת בהתפתחות איום הטרור ביהודה ושומרון, שלמרבה הצער כבר ראינו שאינו נעצר שם, אלא מגיע גם לאזורים אחרים בישראל. וגם כאן - האתגר של שב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל הופך להיות מורכב יותר, וההצלחות הרבות מאוד בסיכול אינן מובנות מאליהן. הן תוצאה של השקעה אדירה - אנושית, מודיעינית וטכנולוגית, מחויבות, מסירות וסיכון חיים.

גזרת יו"ש נמצאת בתהליך הסלמה: יש גידול במספר הפיגועים, וכתוצאה מכך עלייה מדאיגה במספר הנפגעים והקורבנות בצירים, שהם הבטן הרכה והקלה לביצוע פעולות טרור. הידיים הן ידי מחבלים פלשתינים - חלקם בודדים, חלקם בחוליות מאורגנות, חלקם שירתו בכוחות הביטחון הפלשתיניים, אחרים מזוהים עם חמאס, וכולם פועלים בהשראת פעולות חמאס וכוחות הנוחבה ב־7 באוקטובר; אך המוח, הכסף והשיטה - זו איראן.

הכוונה מטהרן

כחלק מהמערכה החשאית עם ישראל, המשטר בטהרן החל בביצוע מהלכים זהים בזירה הפלשתינית, באמצעות הצפת יהודה ושומרון באמצעי לחימה שמוברחים בידי תשתיות פליליות משני עברי הגבול, החדרת אמצעים חריגים מבחינת יכולת הנזק, ובניית צירי תקשורת עם גורמים עברייניים בישראל וביהודה ושומרון.

עיקר הנשק מוברח דרך ירדן, שגבולותיה פרוצים. שב"כ, צה"ל והמשטרה מבצעים לא מעט סיכולים של העברות אמצעי לחימה, אך הנחת העבודה היא שעל כל סיכול מוצלח כזה - יש גם לא מעט הברחות מוצלחות: משימת הסיכול אינה בלתי אפשרית, אך היא מורכבת מאין כמותה.

כדי לצמצם את האיום צריך יד קשה במחנות הפליטים, ובעיקר - היפרדות מהמחשבה שכוחות הביטחון הפלשתיניים יפעלו בהם גם בעתיד הקרוב. היכן שצה"ל לא יהיה כדי לפעול - יצמח טרור מסוכן יותר, שייתן השראה לפיגועים אכזריים יותר.

ונקודה אחרונה: ישראלים חמושים בנשק ומאומנים היטב שעברו הכשרה היוו בחלק מהמקרים גורם משמעותי בחיסול המחבל ובהמשך מסע ההרג שלו. ימים מורכבים לפנינו, ולכן ערנות גבוהה ופעולה מהירה ומדויקת ירתיעו חלק מאלו הרוצים לפגוע בנו, או לכל הפחות - יצליחו לעצור את פעולתם לפני שהיא הופכת למסע רצח קטלני.

הכותב כיהן כראש מרחב ירושלים ויו"ש וכראש אגף הסייבר בשב"כ