כואב לי ממש. עצוב לי על הליכתו של אסי דיין מאיתנו. הוא היה לא רק חבר, הוא היה איש שבאמת כיף להתרועע איתו. הוא היה במאי גדול, כותב ענק בקנה מידה שאין בארץ, מהישראלים האולטימטיביים, מה שאצלנו נהוג לכנות "יפי הבלורית והתואר". באמת איש נדיר.
כולנו הפסדנו. אלוהים לקח מאיתנו לאחרונה את מיטב היוצרים והגאונים שלנו. אולי הוא מארגן שם משהו למעלה. אריק, ספי ועכשיו אסי. אני לא יודע מה הוא עושה שם, מה הוא מתכנן להעלות.
אסי היה ללא ספק אחד בדורו. לא יהיה עוד אחד כזה. לא יהיה עוד אסי דיין. מיוחד, נדיר, מוכשר, יפה, חביב ולבבי. זה כה סמלי שהוא מת סמוך כל כך ליום העצמאות - היום שהסרט שהכי מזוהה איתו הוא "גבעת חלפון אינה עונה". "גבעת חלפון", שיצר וביים אסי, היה אמור להיות סרט שקשה מאוד לעשות.
עבדנו במשך כמה שבועות בחולות, בתנאים שמזכירים טירונות, אבל הוא עשה את זה לקל יותר, למשהו שבאמת היה אפשר לעבור אותו בכיף. כולנו, כל הצוות והשחקנים, יצאנו מההפקה הזאת רק עם זיכרונות טובים מהצילומים.
גם הסרט "שלאגר" שאסי יצר היה בלתי רגיל, גאוני, כתוב יוצא מן הכלל. הוא כתב בפשטות. כמו שהגששים ידעו במערכונים לדבר בפשטות, ככה הוא כתב. לא גבוה מדי. היה קל ונפלא לשחק את החומר שהוא כתב.
והוא אהב לצחוק. הוא היה צחקן גדול מאוד. היה צוחק עד כדי אכילת כובעים. אני זוכר שיום אחד אצלי בבית עבדנו עם הגשש החיוור על תוכנית חדשה ואמרנו לאסי שיישב, שאנחנו רוצים לעשות מולו מערכון חדש, לנסות עליו. עשינו את מערכון "המוסך" שהיה אז בחיתוליו, והוא פשוט אכל את הסדין מרוב צחוק. אז ידענו שהמערכון בסדר, שהוא יעבוד.
הפסדנו נכס יקר. אבידה כבדה מדי. יהי זכרו של אסי ברוך.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
