ביום האישה הבינלאומי חגגנו הישגים וציינו מאבקים של נשים בכל תחומי החיים. לצד ההצלחות, חשוב להכיר בנשים שנאבקות עדיין על חירותן הבסיסית - נפגעות אלימות במשפחה. עבור נשים אלו היכולת להשתלב בתעסוקה היא הרבה מעבר לשיקול כלכלי; היא גשר לחיים עצמאיים, חופשיים ובטוחים.
אלימות במשפחה אינה רק פיזית - היא גם כלכלית, נפשית וחברתית. נשים רבות הסובלות מאלימות כלואות במעגל של תלות כלכלית, שמקשה עליהן לעזוב את המערכת הפוגענית. מקורה של תלות זו בדינמיקה המסוכנת של מערכת יחסים אלימה. חיים תחת שליטה ושלילת יכולת הבחירה ללמוד, לעבוד ולהתקדם מקצועית.
כיום בחברה הישראלית, אישה הנמצאת בסיכון גבוה ושוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות, נאלצת לא רק לעזוב את ביתה אלא גם את מקום עבודתה, שבו פיתחה קריירה, והצליחה בשנים שבהן חיה עם גבר אלים. על פי החוק, נשים נפגעות אלימות שנכנסו למקלט יכולות להיעדר מהעבודה שישה חודשים מבלי שיפוטרו, ועם חזרתן הן חסינות מפיטורים במשך חמישה חודשים.
בפועל, הזמן הארוך שבו הן נאלצות לשהות במקלט מנתק אותן ממעגל העבודה, והן צריכות עם יציאתן להתאקלם מחדש בעבודה שעזבו למשך תקופה ארוכה. לצד זה, חלק גדול מהן נאלצות לעבור למקום מגורים חדש, הרחק מהעיר שבה התגוררו בעבר עם בן הזוג האלים, והדבר מונע מהן לשוב אל מקום עבודתן הקודם.
עבור חלק מהנשים, היציאה ממערכת יחסים אלימה והבחירה המחודשת בחיים מוגנים ובטוחים, מעודדת את האישה לבחון מחדש את בחירותיה הקודמות, ובמקרים רבים היא בוחנת מסלול קריירה חדש ושונה.
נשים נפגעות אלימות נאלצות להתנתק ממקומות עבודתן ולהתמודד גם עם פער תעסוקתי קשה. הדרך לחברה צודקת עוברת בהבטחת יציבות תעסוקתית לנשים הללו
היציאה מהמקלט כרוכה בהתמודדות עם אתגרים מרובים בתחומי החיים השונים, והיכולת להתפנות לתהליכי השתלבות בתעסוקה מוגבלים מאוד ונדחקים לתחתית סדר העדיפויות. מובן שלאילוץ זה מתלווה מחיר כלכלי כבד, נוסף על מחירים רבים אחרים - חברתיים ואישיים.
הקשיים שמניתי כאן חייבים להזכיר לנו שתעסוקה היא כלי משמעותי בתהליך השיקום של נשים שסבלו מאלימות. תעסוקה מעניקה לא רק הכנסה - דבר חשוב בפני עצמו - אלא גם תחושת ערך ומסוגלות עצמית, אוטונומיה ואפשרות לנתק את התלות מהגורם האלים, כמו גם ביסוס חוסן אישי, תעסוקתי וכלכלי. מחקרים מוכיחים כי לנשים נפגעות אלימות שמשתלבות בתעסוקה יש סיכוי גבוה יותר להיחלץ ממעגל האלימות ולהימנע מחזרה אליו.
אך כדי שהתעסוקה תשמש מפתח לשינוי, עלינו להכיר באתגרים הייחודיים של נשים אלו, ולייצר עבורן פתרונות מותאמים. גמישות תעסוקתית, הכשרות מקצועיות מונגשות, ליווי אישי ותמיכה פסיכו-סוציאלית הם רק חלק מהכלים שיכולים לאפשר לנשים לצעוד בדרך לעצמאות. מעסיקים יכולים וצריכים לקחת חלק במהלך הזה - לא רק מתוך אחריות חברתית, אלא מתוך הבנה שהכנסת נשים אלו לשוק העבודה היא רווחית לכל הצדדים.
הבטחת תעסוקה יציבה לנפגעות אלימות היא לא רק צעד הכרחי בשיקומן האישי, אלא גם מהלך חברתי חשוב לבניית חברה צודקת ושוויונית יותר.
הכותבת היא מנהלת תחום אלימות במשפחה בעמותת "בעצמי"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו