מפחיד. קראתי בעיון את 57 העמודים שפרסם היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, בעניינו של רה"מ, בנימין נתניהו. הכעס והחשש מציפים אותי. נתניהו נהג ככל פוליטיקאי, "תן וקח", "שמור לי ואשמור לך". לא רק פוליטיקה מדינית מתאפיינת בכך; גם פוליטיקה ארגונית ואפילו קהילתית ומשפחתית. כל פוליטיקאי, למעשה כמעט כל אדם, עלול להיות מואשם על לא עוול בכפו. אפילו אני, עם מעט השררה הפעוטה שניתנה לי בימי חיי, גמלתי טובה פה ושם. אמנם עשיתי זאת כשחשבתי שהבקשות אינן בלתי הגונות, לפחות רציתי להאמין בכך. התברר שבנימין נתניהו נוהג כמוני, וככל האנשים ההגונים המוכרים לי. גומל טובה כשחושב את הדבר לראוי. התנהגותו הנקייה מרבב, לפחות על פי המסמך, הפכה לפלילית בידי המשטרה ופרקליטות המדינה. אינני נקי ממנו, ואינני מכיר הגונים יותר. כל אחד מאתנו עלול להיות מוקע ולהפוך לאזרח נ'.
המסמך מתאר את הסכמת גורמי המקצוע למדיניות שקידם נתניהו. אין במסמך טענה שהמדיניות גרמה נזק לכלכלת ישראל או למערך התקשורת בתוכה. אבל האזרח נ' מוקע, מואשם ונרדף. באולפני הטלוויזיה נשמעו עיתונאים נחושים שהעשירו את הדיון מתוך חומרי החקירה הפנימיים וההקלטות המצויים בידי הפרקליטות, שעדיין לא נמסרו לנתניהו. נשמעו דעות בעד חוקרים אלה ונגד חוקרים אחרים. העיתונאים הללו עוסקים כבר שנים בחקירות משטרה ופרקליטות. במשך השנים, היו קצינים שזכו מהם לעיתונות אוהדת, ולקראת מינויַם נשמעו עמדות חיוביות בעד קידומם. כך גם ביחס לפרקליטים. יש הגונים יותר ופחות. מישהו מדליף לעיתונאי, ומקבל סיקור חיובי ממנו. סיקור חיובי הוא מתן; הדלפה היא תמורה. האם הדברים נחקרו?
העיתונות ניזונה מהדלפות בעוד שההדלפות אסורות ע"פ התקשי"ר, אך בלעדיהן העיתונות החופשית בדמוקרטיה הייתה חלשה יותר. הדלפה היא "הלכה ואין מורים כן". המדליפים - פוליטיקאים ופקידים, כמו גם עיתונאים - קשורים ב"תן וקח"; נותנים ומקבלים. ביחד עם האזרח נ' גם הם עלולים להיות מזומנים לחקירות. מי שיחליט על החקירה, יאסוף חומר רב על מקורביהם. לא תהיה להם ברירה אלא להפוך ל"עדי מדינה" ולמסור את סודותיהם. ייתכן שלא יהיה בכך צורך, מסרונים ודוא"ל מהווים ראיה חותכת. צריך רק להחליט להרשיע אדם והראיות יימצאו.
גילוי נאות: בני שירת בשריון ב"צוק איתן", ובן נוסף עומד להתגייס בעוד שבועות אחדים לחיל השריון. כמו רבים אחרים אני סבור שנתניהו הוא המוכשר ביותר להפחית שפיכות דמים מיותרת. יש לי עניין אישי בהמשך כהונתו. אבל, כשקראתי את מסמך מנדלבליט, התרחבה הערכתי לכישוריו, ניסיונו ותבונתו, ליושרתו והגינותו. רבים ממקורביו, "שומרי הסוד" החשאי ביותר, הפכו לעדי מדינה. ואחרי כל אלה לא נמצא רבב במעשיו. הוא נהג כפי שאני רוצה להאמין שהייתי פועל במקומו. לא היה כפוי טובה, והכל מתוך קשב וכיבוד של הגורמים המקצועיים. לא נוטל טובות הנאה מבעלי עניין, לא מזייף ולא משקר. ואחר כל אלה, האזרח נ' נדרש לשלם מיליונים רבים לפרקליטים שיתמודדו עם האשמות השווא המוטחות בו.
פרופסור דניאל פרידמן, חתן פרס ישראל למשפט, תיאר ישיבת ממשלה שדנה בכשלים חמורים בתפקוד הפרקליטות. היועץ מזוז, האחראי על הכשלים, לא ראה עצמו מצוי בניגוד עניינים, אך הוא אסר על כמה מן השרים להשתתף בהצבעה, כיוון שיש נגדם חקירות. שרים אחדים אמרו לו "איננו רוצים להסתבך עם הפרקליטות". המסמך של מנדלבליט מבהיר: כל פוליטיקאי, אפילו הדגול שבהם, גם אם במעשיו לא חרג במאומה מהנורמות המקובלות, עלול להיות מוקע ומואשם ב"שוחד". זה יהיה גורלו אם יחליטו גורמי החקירה, או שילחצו עליהם קמפיינרים מיומנים. רה"מ נתניהו הפך לאזרח נ'. האח הגדול עינו פקוחה. 1984.
ד"ר הדר ליפשיץ הוא עמית מחקר בפורום קהלת, מרצה במכללת אורות ומורה לאזרחות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
