כ־2.4 מיליון בוחרים, מתוך 4.3 מיליון, בחרו ימין. מחנה הימין אינו הומוגני, אך המכנה המשותף בתוכו רחב: האמונה בזכותו של עם ישראל על ארצו ההיסטורית. מנגד, בקרב כ־1.9 מיליון שבחרו בשמאל, המשותף מצטמצם ל"רק לא ביבי", אך המפריד - רב. רשימת כחול לבן, אוטובוס מאסף של דעות ועמדות, מיטיבה להמחיש את חוסר התאמתה לגוש השמאל. קשה מאוד למצוא חיבור בין העקרונות הלאומיים המנחים את הקצה הימני, כמו צבי האוזר הנמנה עם מנסחי חוק הלאום, לבין העקרונות של מרצ, כמו "מדינת כל אזרחיה", העולה ממצע המפלגה. לאמיתו של דבר, גם בין בוחרי מפלגת העבודה לא יימצא רוב מכריע לעמדה זו. ולכן, כשח"כ סתיו שפיר וחבריה מדברים על איחוד השמאל, הם פשוט מדמיינים.
הקמת ממשלת אחדות, הנכונה למצבים מיוחדים כמו סכנת מלחמה או מו"מ לשלום, מתייתרת כאשר הכרעת העם ברורה ונשענת על המשכה של מדיניות קיימת. עם זאת, מנהיג המבקש להיות ראש הממשלה של כולם, צריך להיות קשוב לקולות, ולגשר על פערים הנובעים מעמדות ולחצים של הקצוות הפוליטיים.
במובן הזה, עמידתו של אביגדור ליברמן על העברת חוק הגיוס החדש ככתבו וכלשונו משקפת רצון של רוב מוחלט בציבור, החל במפלגות המרכז־שמאל וכלה בחלק גדול ממפלגות הימין, לרבות ש"ס, שמנהיגיה לא גילו התנגדות עקרונית לחוק, שאף עבר בקריאה ראשונה. מדובר בחוק מקל ונדיב, המבקש מצד אחד לגייס בעיקר את מי שלא נהרגים באוהלה של תורה, ומצד שני להסיר את כתם העבריינות מעל השאר, ובכך לאפשר את השתלבותם בשוק העבודה באופן גלוי וממסה.
כזכור, הוועדה לבחינת גיוס חרדים המליצה על יעד גיוס לצה"ל ולשירות לאומי של 3,996 חרדים בשנת 2018, אשר יעלה כל שנה ב־8 אחוזים עד 2020. שיעור המתגייסים ימשיך לעלות בשיעור של 6.5 אחוזים בשנה עד שנת 2023, וב־5 אחוזים בשנים 2027-2024, עד שיושג יעד של 6,844 מתגייסים חרדים בשנת 2027.
אכיפת החוק, לרבות החלת העיצומים הכלכליים על ישיבות שלא תעמודנה ביעד הגיוס, תיעשה בהדרגה ותוך כדי הפגנת רגישות רבה לציבור החרדי. זאת ועוד, בכובעו כצבא העם, לוקח על עצמו צה"ל את הכשרת המתגייסים לחיים האזרחיים, ומעניק להם השלמת השכלה במהלך השירות, מענקים וסיוע לבעלי משפחות ועוד.
ממחקרים שונים עולה כי מספרם של צעירים חרדים המבקשים להתגייס לצה"ל, להשתלב בחיים האזרחיים ולצאת ממעגל העוני שהוא מנת חלקם של רבים במגזר, נמצא בעלייה, אך רבים מאוד מהם חוששים "לצאת מהארון" פן יבולע להם ולבני משפחותיהם.
ראוי לפיכך שמפלגת השלטון תאמץ את חוק הגיוס, ותחדל להתייחס לדרישה זו כגחמה אישית של ליברמן. חובתה של הממשלה אף לצמצם את הגזירות שמשיתה העסקנות הדתית על הציבור החילוני הרחב בנישואים, במתווה הכותל, באיסור הכנסת חמץ לבתי החולים בפסח ועוד. תוצאות הבחירות משקפות את רצון הבוחר גם בהיבט זה.
