בשנות ה־90 החלה תופעה חדשה בבתי הדין הרבניים: בדיונים שהתנהלו עד כה על ידי גברים בלבד, הופיעו אט־אט נשים למדניות ובקיאות בהלכה, אשר ייצגו את לקוחותיהן העומדות בהליך גירושים מול בית הדין. הטוענות הרבניות הפכו לחלק מהנוף, והופעתן בבתי הדין נעשתה לנורמה חברתית מקובלת.
הטוענות הרבניות לא חיכו להזמנה כדי לבוא בשערי בית הדין. הדבר קרה בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש המכון להכשרת טוענות רבניות נגד שר הדתות. מאז טוענת רבנית היא אישיות מקובלת בבית הדין.
נדרשנו לדוגמה זו בעקבות מאמרו של מנכ"ל רדיו קול ברמה, עו"ד אריאל דרעי ("לחץ לא ישנה את החברה החרדית", 11.7.2019), שביקש מהציבור להניח לחרדים, ולחכות שתהליכים חברתיים בתחום מעמד האישה יתרחשו מעצמם. בתחילה לא היו ברדיו קול ברמה נשים, כתב דרעי, והיום משדרות שם כמה וכמה. את ארגון "קולך" הוא מאשים בהתנכלות ובכפיית ערכים על המגזר החרדי.
אבל כפי שגם דרעי יודע, האמת היא שנשים מעולם לא ניצבו מול דלתות שניחשו אותן ונפתחו מעצמן, כמאמר השיר. כדי לפרוץ דלת, דרושה בדרך כלל מהפכה. כדי לשבור חסם, צריך מחאה חברתית עזה; רוזה פארקס אחת שתשב במושב הלא נכון באוטובוס או סופרג'יסטיות שייכנסו לכלא כדי לקבל זכות הצבעה. אצלנו זו תובענה ייצוגית של "קולך" נגד רדיו קול ברמה, שהכריז עם הקמתו בשנת 2009, שנשים לא ישדרו ולא יעלו לשידור בתחנה כמדיניות.
התובענה שהוביל "קולך" התבססה על סקר שהעלה כי 40 אלף חרדיות חשות מושפלות ומושתקות בשל הדרת נשים משידורי הרדיו. התובענה התקבלה בבית המשפט, והפכה לתקדים משפטי ולפסק דין מכונן הנלמד בבתי הספר למשפטים. זו היתה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בכלי התובענה הייצוגית בתחום ערכי, הדן בזכויות אזרחיות ואנושיות. שבע שנים נמשך המאבק, וביהמ"ש המחוזי פסק בספטמבר 2018 כי הדרת נשים משידורי הרדיו היא אפליה שיש בה עלבון. "למחוק את הקול", אמרה השופטת שטייניץ, "פירושו למחוק את היכולת של אדם לספר את סיפור חייו". מעבר לכך, מדובר במשאב ציבורי, ולפי כללי הרשות השנייה, הדרת נשים מנוגדת לחוק.
ביהמ"ש התחשב במצבה הכלכלי של התחנה וקבע כי עליה לשלם מיליון שקלים לטובת קרן שתשרת פרויקטים להעצמת נשים חרדיות. ואכן, בשנים שחלפו מאז, ובהלימה עם תהליכים חברתיים בשטח, הצטרפו נשים מעטות לארסנל השדרנים של רדיו קול ברמה. הן עדיין לא מובילות שידורי אקטואליה, אבל הן שם, וכולנו מברכים על כך; ואנו שמחות בתרומה שלנו ב"קולך" לקידום נשים למרכז השיח, גם ברדיו חרדי.
באחד מציווייה המרכזיים, כותבת היהדות: "ומבשרך לא תתעלם". אנחנו כנשים, כארגון פמיניסטי דתי וכחברה בכלל, לא יכולות להרשות לעצמנו להתעלם מעוול; גם כשהוא קורה בחצר השכנה. בכל מקום שבו נמנעות באופן מסולף בשם ההלכה זכויות בסיסיות מנשים (או מגברים), כגון הזכות ללמד וללמוד, להשתתף בשיח, לבחור בתפיסת עולם - אנחנו נתריע ונושיט יד; זוהי חובה ושליחות. החברה בישראל רק מרוויחה כשמנעד הקולות הנשמעים בה רחב. הקול הנשי החרדי הוא קול חיוני ומשמעותי, והודות למאבק ולביהמ"ש בישראל - אי אפשר להשתיקו.
עינת ברזילי היא דוברת "קולך", ארגון פמיניסטי דתי
