מוחמד חוסני מובארק, נשיאה הרביעי של מצרים ושליטה הכל יכול לאורך 30 שנה, מת פעמיים. פעם אחת מתה נשמתו אי שם בלב המחאה שיצאה מכלל שליטה לפני תשע שנים בכיכרות קהיר, ובפעם השנייה בשבוע שעבר - כשגופו נדם.
מי שהחל את דרכו כטייס מבצעי בחיל האוויר המצרי ופיקד עליו במהלך מלחמת יום הכיפורים, מונה בהמשך לסגנו של הנשיא סאדאת, וראה בעצמו יורש ומנהיג ומעל לכל לוחם ופטריוט מצרי. אחרי המבוכה והחשש הכלל־עולמי בעקבות רצח סאדאת, מובארק השיב מלחמה שערה למתנגדי המשטר האלימים, ומייצב עצמו כמנהיג שהופקדו בידיו האחריות והסכמות להגן על האומה המצרית.
כמנהיג "המפלגה הלאומית הדמוקרטית" וכנשיא, מובארק ביסס את מעמדה של מצרים. בהנהגתו שבה מצרים למעמדה האיתן כמובילת העולם הערבי וכמדינה הערבית החזקה ביותר. ככזו, מובארק ראה הכרח להמשיך לדבוק בהסכם השלום עם ישראל והגדירו כנכס אסטרטגי ברמה הלאומית.
לראיה, הסכם השלום עם מצרים שרד גם בשעות מבחן קשות דוגמת מלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדה. לצד זאת, מובארק ירש והנהיג שלטון ריכוזי וסמכותיות חסרת פשרות. הדבר העמיק את חוסר הפופולריות שלו בחברה המצרית, וזו התפרצה לימים בגל מחאה. מובארק נתן חופש פעולה נרחב למנגנוני ביטחון הפנים והמודיעין לצורך הרתעה, אשר הזכירו את "מדינת המשטרה" והעריצות שהנהיג ג'מאל עבד אל־נאצר.
התפטרות מובארק ממרום כוחו ורודנותו בתחילת 2011 נתפסה כסדק חמור ביציבות המשטרים בעולם הערבי. בבחינת רעידת אדמה היו בזמנו מאבקם העיקש של כוחות האופוזיציה ודרכם של "האחים המוסלמים" בשלטון. האחרונים החלו לחסל את שרידי המשטר ואת מורשתו. באותה עת מובארק טולטל על גבי מיטת חוליו מדיון משפטי אחד למשנהו במצב של חוסר אונים משווע ועד מהרה מצא עצמו מואשם בהרג מפגינים ובשחיתות.
המתח בין הרצון לשמור על עמדת בכורה בעולם הערבי מצד אחד, והשלטת רודנות ורמיסת זכויות אזרח, מצד שני, היוו מעגל קסמים שהזין את עצמו לכדי התלקחות אזרחית. המעגל הטעון נפרק במהלך "האביב הערבי" בשיא ההפגנות ברגע אחד שבו השליט הודח.
משנכזבו התקוות לדמוקרטיה שדואגת לחלוקה צודקת של משאבים ופועלת להסרת העוולות ומשעלה החשש שמא "האחים" הולכים לסבך את מצרים במלחמות מיותרות, גנרל א־סיסי נקט יוזמה, ביצע הפיכה צבאית וסילק אותם מהשלטון.
מורשתו השלטונית של מובארק ממשיכה לאפיין את תקופת נשיאותו של א־סיסי. יתר על כן, כפי שמובארק זכה לזיכוי ולטיהור שם ולשנות זקנה בתנאי נוחות, כך גם מורשתו התאוששה והתחזקה. כשבתקשורת הערבית מדברים היום על "האביב העברי", דהיינו התחממות יחסים דיפלומטיים והתפתחות מגמה חיובית כלפי ישראל מצד מדינות ערביות ואסלאמיות נוספות, ניתן לראות כיצד נותרה מורשתו של מובארק ניצבת איתן.
כבר אמרו מלומדים על מצרים של היום - מובארקיזם ללא מובארק. מצרים החזקה בעידן א־סיסי, בכלל זה הידוק שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל והסכם הזרמת הגז הטבעי מישראל, נסמכת על מורשתו של מובארק וממשיכה לשאוב ממנה.
ד"ר ליעד פורת הוא חוקר ומומחה למצרים המודרנית, מרצה במכללה האקדמית צפת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו