תקועים בין שני העולמות

כבר מספר ימים ששואלים אותי למה אני לא חוזרת לארץ לתקופה הקרובה. "לא תעדיפי להיות בבית בזמן שחוסר יציבות/אי וודאות פוקדים את העולם? לראשונה מאז עברתי לארצות הברית אני חשה דאגה אמיתית מצד החברים בארץ שמפחדים עלי וחוששים לגורלי בניו יורק. מי היה מאמין? פתאום התהפכו היוצרות, ישראל שנמצאת תחת מתקפות טילים ובחירות הפכה פתאום למקום הבטוח והיציב, עם מנהיגים שלוקחים החלטות קשות ומניחים את משחק הפופולריות בצד לכאורה, לטובת תכנון העתיד שלנו. ואכן ישראל היא אלופת העולם בהתנהלות תחת משבר. ישנה תחושה כוללת של ערבות הדדית. דאגה לאחר. אהבת חינם. דברים שנשכחים תחת שגרת סיר הלחץ שלמדנו להכיר כנורמה.

בזמן שבארץ שומעים על בעלי דירות שמוותרים על שכ"ד, בניו יורק הובהר לי במעמד חידוש החוזה שמשא ומתן לא בא בחשבון, עם או בלי קורונה. גם כששוק הדיור על סף קריסה רבים יעדיפו להתמודד עם דירה ריקה על פני חלילה עימות עם דיירים. כנראה שמסיבה זו, ניו יורק הוציאה צו איסור פינוי דיירים והודיע שכל תיקי הפינוי הקיימים מושעים. 

ובינתיים מחלקת המדינה האמריקנית פרסמה את אזהרת המסע החמורה ביותר בתולדותיה והדגישה לאלו שמחליטים לטוס בכל זאת, או שמא לא לחזור במיידית, שלא להסתמך על הממשל. האח הגדול עסוק- ואתם לבד. ומנגד ישראל יצאה למבצע החילוץ בפרו. חברת התעופה הלאומית ביצעה את הטיסות ללא רווח, וללא תשלום מצד המטיילים. מבצע של פעם בחיים, הטיסה הארוכה ביותר בתולדות אל על, במחיר מציאה- חינם, אין כסף. כיף שיש לישראלים בחו"ל על מי לסמוך.

כבר שבועיים שהרבה ישראלים בניו יורק מחוברים לטלוויזיה הישראלית כאילו מעולם לא עזבו את הארץ אבל המציאות כאן מעט שונה. במדינת ניו יורק בצעו כבר למעלה מ 45,000 בדיקות, יותר מכל מקום אחר בעולם (באופן יחסי לאוכלוסייה) ואכן מספר הנדבקים עולה בהתאם ומאפשר לאזרחים להבין קצת יותר טוב את המציאות הנוכחית.. ישנן מעל 10,000 חולים בניו יורק,  המספר הכי גבוה בכל ארצות הברית, מתוכם מעל 6000 שנמצאים במנהטן. בארה"ב כולה יש מעל 25,000 והמספרים כאמור ימשיכו לעלות יחד עם הבדיקות. בעידן וירוס הקורונה, ידע זה לא רק כח, זה מציל חיים.

כללי ההתנהלות תחת קורונה נכתבים מדי יום, ולמרות שהאנושות כולה נמצאת באותה הסירה כעת, את כללי ההתנהגות האמריקניים תחת סגר איננו מכירים, וכנראה שמשם נובעת המחשבה לחזור לארץ. לכל ישראלי שגר בניו יורק יש את דו השיח הפנימי שתמיד משווה בין העולמות. והחיים בחו"ל מגיעים עם הרבה רגשות מעורבים, אבל כנראה שגם החיים בארץ.  

אם לחיות תחת סגר מוחלט איפה עדיף? כנראה בארץ, במדינה בה אני בקיאה בנהלי ההתנהגות הבין-אישיים. אם המצב בניו יורק מאבד שליטה, אל תשכחו לשלוח מטוס.