ביום חמישי האחרון אישר קבינט הקורונה שתי רשימות של מדינות, שהשבים מהן לא יצטרכו להיכנס לבידוד. בראשונה נמצאות בולגריה, קרואטיה וחלק מיוון, ובשנייה איטליה, בריטניה, גאורגיה, גרמניה, הונג קונג, ירדן, לטביה, ליטא, ניו זילנד, אסטוניה, קנדה, רואנדה, דנמרק, סלובניה ואוסטריה. עבור הרשימה הראשונה, ישראלים כנראה יוכלו להיכנס אליהן ללא חובת בידוד. עבור רוב המדינות ברשימה האחרונה - כניסתם של ישראלים אליהן כיום היא בלתי אפשרית או מחייבת בידוד של 14 יום.
מי לא רוצה לנסוע לחו"ל? בשנים האחרונות, ובעיקר מאז החלו טיסות הלואו-קוסט, הנסיעות הללו הפכו לחלק משגרת הנופש של ישראלים רבים. חידוש התחבורה בין ישראל לעולם חשוב לכלכלה ולחברה. עם זאת, לא ברור מדוע הוחלט לוותר על כל מעקב אחרי החוזרים. אלו לא מדינות שבהן אין כלל קורונה. ביוון, לדוגמה, שיעורי התחלואה המדווחת נמוכים, אך לנוכח שיעורי התמותה הגבוהים שם, נראה שקיימת תת-אבחנה ויש ביצוע חסר של בדיקות. בשבועות האחרונים יש מגמת עלייה בולטת שמטרידה מאוד את היוונים. באופן דומה, התחלואה בבולגריה אינה גבוהה, אך היא במגמת עלייה. ככלל, אפשר להתרשם מעלייה בתחלואה בכמה מדינות אירופיות, ובולטות הולנד, צרפת וספרד.
מדינות שונות מטילות הגבלות על הנכנסים בשעריהן. כך, בריטניה הודיעה השבוע שעקב העלייה במספר מקרי התחלואה בהולנד ובספרד, הבאים ממדינות אלו לבריטניה יחויבו בשבועיים בידוד. צרפת מצידה הודיעה שאם כך, גם הבאים מבריטניה לצרפת יחויבו בשבועיים בידוד.
בגל הראשון, כשמרבית המקרים בישראל היו מיובאים, הסגירה המהירה של הגבולות מנעה עלייה ניכרת בתחלואה. בגל השני כמעט כל התחלואה היא מהעברה בארץ. העובדה שמרבית התחלואה כיום היא מקומית, אינה מצדיקה תוספת תחלואה מיובאת. הכנסת אנשים חולים למדינה מבלי יכולת מעקב היא חסרת היגיון. לכן, גם אם קיימת החלטה שלא לבודד, עדיין כדאי לבצע ניטור של השבים לישראל, לפחות בביצוע בדיקות. טוב עשה משרד הבריאות שלקח על עצמו את עלות הבדיקות הנדרשות ביציאה מהארץ. עם זאת, הטלת הרישום וההפניה לבדיקות ליוצאים לחו"ל על רופאי המשפחה, מונעת מהם לטפל במטופליהם שלהם.
הכותבת היא מומחית בריאות הציבור ופרופ' לאפידמיולוגיה מביה"ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו