הסגר השני החל רק אתמול (שישי) ונראה כי קיימת תחרות "מי אשם" במצב. בראש עומדת ממשלת נתניהו אל מול מפגיני בלפור. מעט מאחור משתרכים מגזר החרדי והערבי.
גם בסגר הזה, כמו בפייק- סגר בשבוע שעבר, יש חוסר היגיון מסוים. הדבר הבולט ביותר הוא התרת ההפגנות עד אלפיים (!) איש, בעוד שלנו אסור לנסוע לבקר את סבא וסבתא או את האחיינים. מצפים מאיתנו להתפלל ביום כיפור בחום הקופח של 35 מעלות, והפגנות מותרות.
זה אמנם אבסורד, אבל זה לא תירוץ. גם אם אנשים מסוימים בוחרים לערוך אירועי הדבקה המוניים, זה לא אומר שעלינו לנהוג בטיפשות דומה. בבקשה, תפסיקו לחפש תירוצים, תתפללו ותפגינו בבית! בואו נמנע סיכון מהאנשים היקרים. בואו לא ניתו להם למות מקורונה או לסבול מנכות שתופיע כתוצאה מהנגיף הארור הזה.
הסגר הוא זמן מצוין לחשבון נפש. לא שלנו עם עצמנו, אלא שלנו מול נבחרי הציבור שלנו. כדאי שנזכור שאנו חיים במשטר דמוקרטי - וככזה, המשחק בו הוא אמנם פוליטי, אבל העם הוא הריבון. אם הממשלה לא מתפקדת וחברייה מתנהגים כמאמר האימרה המפורסמת "תמות נפשי עם פלישתים" (על חשבון אזרחי המדינה), עלינו לגלות אחריות ולהביע מחאה בקלפי.
כלומר, המסכות לא עשו לנו כלום, הקורונה ונבחרי הציבור דווקא כן. לא נעים לומר, אבל בפוליטיקה, ככל שמשתוללת בחוץ יותר שנאת חינם בין מגזרים ומחנות פוליטיים, כך הבלאגן חוגג. ההבדלים בין ימין ושמאל גדולים וחדים יותר, והופ, מבלי ששמנו לב, יוצאים לבחירות שבסופן סביר להניח שהתוצאות תהיינה דומות לבחירות שלפניהן. בוא ננצל את הסגר הכללי להפסיק לשנוא, ולהתחיל לחשוב דמוקרטיה.
דוגמא קטנה היא היחס לראש הממשלה, כן - מי שדחף לסגר הכללי הזה. מצד אחד, הוא ממשיך להוביל את מדינת ישראל בזירה הבינלאומית להישגים מרשימים. גם בזירה הפוליטית הוא רשם שנה מרשימה: ברוב מערכות הבחירות האחרונות הוא ניצח, ואם לא בקלפי אז במהלכים פוליטיים. יריביו הפוליטיים כמו גם אליטת השמאל מנסים מזה שנים להפיל אותו ולא מצליחים. גם את הגל הראשון של מגיפת הקורונה הוא צלח כמנהיג.
מצד שני, הגל השני של הקורונה תפס אותו לא מוכן. הוא הקים ממשלת "אחדות" מנופחת ולא מתפקדת, ובפועל? מדינה שלמה הולכת לסגרי. האם מה שלא הצליחו בני אנוש לעשות עד כה, מגיפה עולמית תצליח, ונתניהו צפוי להגיע לסוף דרכו?
הטענה הבאה אולי תישמע לכם מוזרה, אך לדעתי, דווקא הסגר השני הוא זה שמעמיד בפניו הזדמנות. אם הוא רק יעיף מעליו את משיאי העצות ואת תוצאות הסקרים הלא מחמיאות, ויתמקד בניהול המשברים, תחום בו הוא מצטיין, נתניהו עוד יכול לצאת מנהיג. דווקא בתוך בלאגן ממשלת ה"אחדות", ביבי יכול לבלוט. לקבל החלטות נכונות, לצלם סרטונים לציבור עם אמירות כנות ואולי, אפילו להשתמש בחוכמה בקונצנזוס שנוצר בין קואליציה לאופוזיציה ולגרום לנו, האזרחים הפשוטים, להאמין שוב במנהיג ובמנהיגות.
ומה על התחרות למציאת האשמים? על פי המסורת היהודית, ביום הכיפורים ייקבע דינו של האדם ושל העולם. על עבירות שבין אדם לחברו יום הכיפורים אינו מכפר. אז בוא נתחיל ברגל ימין ונעזוב את מצעד האשמים. את החשבון עדיף להגיש בקלפי.
