מדיניות אובאמה

התבטאויותיו האחרונות של הממשל האמריקני בנוגע להפגנות שהחלו בתוניסיה והתפשטו למדינות ערביות אחרות משקפות תפנית חדה מהגישה שעל פיה ארה"ב אינה מבקשת להתערב בענייניהן הפנימיים של מדינות ערב. בדומה לממשל בוש, שדחף בגלוי לרפורמות פוליטיות בעולם הערבי, מביע כעת גם אובאמה תמיכה בכוחות האופוזיציה.

כדי להבין את החשיבות של ההתבטאויות האמריקניות, יש לחזור לנאום הנשיא בקהיר ביוני 2009. לא במקרה כותרת הנאום היתה "התחלה חדשה". בין השורות הבהיר הנשיא שהוא נסוג ממדיניות בוש, שקרא לדמוקרטיזציה של העולם הערבי. "אמריקה לא תכפה התערבות בעניינים פנימיים של מדינות אחרות", אמר. במצרים כל כך שמחו על הנאום עד ששייח' אל-אזהר טנטאווי פירסם ספרון הסבר לנאומו של אובאמה שנקרא "עיונים בנאום הנשיא אובאמה מנקודת מבט איסלאמית", ובו נתן לגיטימציה דתית לרעיונות שהביע הנשיא בקהיר.

ב-14 בינואר, בשיא המהומות בתוניסיה, הפתיע הממשל האמריקני. "אני מגנה כל שימוש באלימות נגד אזרחים שמביעים את עמדתם בדרך של שלום ואני משבח את האומץ והיושר של תושבי תוניסיה", אמר אובאמה. ארגוני האופוזיציה ברחבי העולם הערבי לא יכלו לטעות בפרשנות שלהם להודעת הנשיא: אמריקה אינה ניצבת עוד לצידם של ידידיה שליטי מדינות ערב, והיא תתמוך מעתה בכל גילוי של הפגנות לרפורמה, ללא קשר לכוחות הפוליטיים העומדים מאחוריהן.

אם ניתן היה לחשוב שמדובר במעידה חד-פעמית של הממשל, הגיעו ההפגנות במצרים ועימן הודעה חמורה מקודמתה: "אמריקה תומכת בזכות היסודית לחופש הביטוי וההתקהלות של התושבים", נאמר. "אנו קוראים לשלטונות מצרים לנהוג במפגינים בדרכי שלום". בהמשך ההודעה מצוטטת הילארי קלינטון כמי שאומרת שאמריקה היתה רוצה לראות רפורמה מתרחשת במצרים ובכל מקום, "כדי ליצור הזדמנויות פוליטיות, כלכליות וחברתיות גדולות יותר". אם בוש הוסיף עצים לגחלים הלוחשות של המזה"ת, אובאמה הגיע עם חבית של נפט.

כעת, כאשר המשענת האמריקנית של מנהיגי ערב עברה לצידם של המפגינים, מזהים כוחות האופוזיציה שעת כושר לצאת לרחובות ולהדיח את השלטון. הרי איש אינו סבור שהדרישה לדמוקרטיזציה מוגבלת לקהיר ולתוניס. מה יגיד אובאמה ל-85 אחוזים מתושבי בחריין השיעים שהפגינו לפני כמה חודשים? מה יאמר הנשיא לתושבי מערב סעודיה השיעים, שניסו בשנת 1981 לגרום להפיכה? לתושבי כוויית השיעים, או לתושבי קטאר? הרשימה עוד ארוכה, והיא נוגעת לכל אחת ואחת מהמדינות הנחשבות לידידות של אמריקה ושל המערב.

מובן שארה"ב אינה אמורה לעודד שלטון דיקטטורי. מדיניות הוגנת ומאוזנת היתה רואה בהפגנות את עניינם הפנימי של המשטרים, ולא מבקשת לקבוע לעמים את גורלם. עם ההפיכה בתוניסיה, יכול היה הממשל לפרסם הודעה הקוראת להשבת הסדר הציבורי, אך לא ניצבת לצד אף אחד מהצדדים. "הנשיא עוקב בדאגה אחר האירועים בתוניסיה וקורא לכל הצדדים להגיע להידברות בדרכי שלום", היה ניתן לומר. דווקא בירושלים קראו נכון את המפה והבינו שכל התערבות פומבית במתרחש אצל שכנותינו הערביות תגרום נזק לאינטרס הישראלי. למען היציבות האזורית, ראוי היה שוושינגטון תאמץ גישה דומה.

הכותב היה ראש הנציגות הדיפלומטית בקטאר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו