תמונותיו של קדאפי מתחנן על נפשו התקבלו בבעתה במשרדי מפלגת הבעת' בסוריה. אם היה מי שחשב שדיכוי אלים של ההפגנות ימנע משליטים ערבים גורל דומה לזה של מובארק, גופתו המרוטשת של שליט לוב לשעבר הבהירה מהי האלטרנטיבה לכלוב המעצר. אסד מבין כי הוא נמצא במצב של להיות או לחדול. המהומות בארצו לא דעכו לרגע, גם בתקופות שבהן התקשורת הישראלית והעולמית גילו בהן פחות עניין. כעת סביר להניח שתשומת הלב תתמקד שוב בסוריה, והלחץ על המשטר, מבפנים ומבחוץ, יגבר. מרבית אזרחי סוריה שותפים בצורה כזו או אחרת להתקוממות או תומכים בה. התמונות מלוב מעניקות להם רוח גבית. הנחת היסוד בסוריה התהפכה: כעת השאלה אינה אם בשאר אסד ישרוד את המהומות - אלא מתי הוא ייפול ומי יעלה במקומו. בעוד אזרחי לוב עומדים בתור כדי להצטלם עם גופתו של קדאפי, הודיע שליט סוריה השבוע על הדחתם של שני מושלי מחוזות, בדמשק ובאידליב. במקביל, ניתן לצפות להסלמה נוספת בעוצמת התגובה העלאווית למפגינים. אסד מנסה כל תרגיל כדי לשרוד, אולם המגמה הכללית לרעתו. רוב הצבא הסורי נמצא בעוצר במחנות הצבא, כדי שהחיילים והקצינים הסונים לא יערקו בהמוניהם ויצטרפו לאופוזיציה. השאלה המעניינת כיום אינה מה הצעד הבא של המשטר, אלא כיצד תיראה סוריה ביום שאחרי קריסת השלטון ובעת תקופת המעבר עד לכינונה של שיטת ממשל חדשה במדינה. תפקיד חשוב בתקופה הזו תמלא דווקא סעודיה. במשך שנים, עוד מימי עבד אל-נאצר, נאבקה סעודיה במצרים על ההגמוניה בעולם הערבי, אולם מאז נפילתו של מובארק היא נותרה להפתעתה לבד בזירה. גם מנהיגים אחרים שביקשו להשפיע על העולם הערבי, כמו סדאם חוסיין וקדאפי, חוסלו. דור חדש נאבק על הבכורה באזור, ובראשם ארדואן הטורקי ואחמדינג'אד האיראני, שניהם לא ערבים. זו שעתה של סעודיה - עליה לייצר מהלכים ממשיים, ולא רק לצאת ביוזמות לא מחייבות. את לבנון העולם הסוני הפסיד, ואת סוריה הוא יכול להחזיר חזרה לחיקו. אחמדינג'אד, המייצג עם איראן את האיסלאם השיעי, כבר אותת על כוונת ארצו למלא את החלל שייווצר בעיראק עם עזיבת הכוחות האמריקניים עד לסוף השנה. למרות מצוקותיה הפנימיות איראן מזהה שעת כושר באביב העמים הערבי, והיא לוקחת חלק בליבוי המהומות במדינות המפרץ, תוך שימוש פעיל בהשפעתה על המיעוטים השיעים בבחריין ובסעודיה. סוריה היא מדינת מפתח במאבק: היא מהווה עוגן סוני הקוטע את הרצף השיעי שמתחיל באיראן, עובר דרך בחריין ומזרח סעודיה ומסתיים בלבנון. בסעודיה מבינים את האיום שמציבה איראן, אולם לא ברור אם המלך עבדאללה הסעודי מסוגל להתעלות לגודל השעה והאחריות המוטלת על כתפיו, או שמא יעדיף להמשיך להתמקד בענייניו הפנימיים ובייצוב שלטונו שלו. החודש הגיעה לסיומה תקופה בעולם הערבי. קרבות האיגרוף המסורתיים בין ראשי המדינות, שנתנו את הטון במשך עשרות שנים, הגיעו לסופם. עבדאללה נותר לבדו, וכלל לא בטוח שהניצחון הזה משמח אותו. מבחנו הראשון יהיה במאבק מול הדומיננטיות השיעית המתפשטת. עיני העולם הסוני נשואות כעת אליו.
