יאיר לפיד ירש בור תקציבי עמוק. במסגרת התוכניות והשינויים שעיצב והציג לציבור, לפני הבחירות, היו הרבה מאוד קווי פעולה חיוביים וגם תפיסות יסוד עקרוניות העשויות לחולל שינוי של אמת בכלכלה ובמשק המדינה, דוגמת צירוף למעגל העבודה של אותם מגזרים שחונכו עד היום שלא לעבוד.
ואולם, יש להבין כי היום אין בידו הזמן להעביר הרבה מהלכים חשובים שהוא בוודאי יצטרך להידרש אליהם בעתיד. בשלב זה ובלוח זמנים צפוף מאוד הוא חייב להעביר תקציב חדש מול מערכת מאוד אנוכית ואינטרסנטית.
פעולות חיוניות, דוגמת בלימת העלאת תעריפי החשמל, פתיחת הנמלים לתחרות, חשיפה נוספת של המשק לייבוא מוצרי מזון כדי להפחית את יוקר המוצרים, תיקונים נוספים של עיוותים במערכת המס, יצירת איזון הוגן ונכון יותר בין העול המוטל על המגזר העסקי הפרטי בישראל לבין המגזר הציבורי שתופח וגדל ללא הרף - כל אלו הן פעולות שאי אפשר לבצע בטווח הקצר.
אלה הם מהלכים שדורשים מאבק ארוך טווח. הם גם מחייבים נחישות של הממשלה כולה להיות מוכנה באמת לעשותם, לעמוד מאחוריהם וגם לשאת במחיר תוצאות המאבקים הכרוכים בהשגתם. גם מול הדמגוגיה שתאפוף בחדווה מאבקים אלה.
זה לא יהיה נכון לטעון כי כל המהלכים המוצעים כיום בחוק ההסדרים מוטלים על "האדם העובד" ו"האישה העובדת" לבדם. יש מהלכים הנוגעים בשכבות המבוססות יותר, למשל הגבלת הפטורים ממס על הפרשות לפנסיה, המתייחסת לבעלי ההכנסות הגבוהות, והחשוב יותר:
תיקון חלקי של הטבות המס המופלגות הניתנות כיום לחברות החזקות ביותר במשק, בהיקף של כמעט 6 מיליארד שקלים, על פי התיקון המעוות בחוק לעידוד השקעות הון. חוק אשר בפועל הוא אינו חוק לעידוד השקעות הון אלא חוק לעידוד הייצוא התעשייתי. שיפור חשוב זה כולל העלאת מס החברות מרמה של 6% לרמה של 10% לחברות הממוקמות בפריפריה, והעלאת מס החברות מרמה של 12% לרמה של 15% לחברות הממוקמות במרכז הארץ, וכן העלאת המס על משיכת רווחים משיעור של 15% ל־20%.
לפיד נאלץ לעשות מהלך שיפגע בעיקר במעמד הבינוני, לפני שהמשק ימריא לצמיחה מחודשת. ואולם מהלך זה הוא מחויב המציאות שאותה ירש, כדי למנוע מצב שבו ישראל תדרדר עצמה לשואה חברתית ולמשבר כלכלי, דוגמת המדינות יוון, פורטוגל וספרד.
יש לראות גם את החיובי. עלינו לזכור היטב כי ישראל עדיין מצויה בשיעורי צמיחה גבוהים יחסית ושיעורי אבטלה נמוכים בהשוואה לכל מדינות אירופה. כדי לשמור על החיובי, הקיצוצים הם בלתי נמנעים.
המבחן האמיתי של לפיד יהיה לאחר העברת חוק התקציב, שכן אז יינתן לו מרחב הזמן לערוך שינויים חשובים בכלכלה ובחברה על פי אותה תפיסה שהציג לפני הבחירות.
