רבים מכם אולי יופתעו מכך אבל מדי שבוע מגיעות לשדרות משפחות חדשות המבקשות להקים בעיר בית חדש וחם. אותי המצב הזה לא מפתיע כלל. החוסן הנפשי של תושבי שדרות ושל תושבי הדרום כולו יצר בקרב הציבור תחושה שסחפה מדינה שלמה. תחושה של עזרה הדדית, של קירבה והקרבה אך בשום פנים ואופן לא של קורבנות.
לא השלינו את עצמנו שהפסקת האש תחזיק מעמד. ידענו שחמאס וארגוני הטרור האחרים ישובו לשגר לעברנו רקטות, כפי שעשו ב־14 השנים האחרונות. אבל גם חידוש הירי לא ישבור אותנו. העמידה שלנו מאחורי הממשלה ואורך הרוח שהענקנו לה בזמן שצה"ל נלחם בעזה הפתיעו את חמאס, אשר ציפה כי המשך שיגורי הרקטות ייצור תסיסה בעורף הישראלי, וזה בתורו יפעיל לחץ על הממשלה להיכנע.
בפועל, העוצמה והנחישות של תושבי הדרום הן הכוח של מדינת ישראל. בניגוד לתושבי עזה, שהפכו להיות שבויים של חמאס ו"תומכים" בו בעל כורחם, תושבי שדרות והסביבה נותנים לממשלת ישראל ולעומד בראשה רוח גבית מתוך מחשבה ובחירה חופשית. אנחנו עוטפים את ישראל, ולא את עזה, באהבה ובמסירות. למעשה, אנו עוטפים את העולם כולו, כי חמאס היא דאעש, דאעש היא חמאס. הבית שלנו הוא החזית ולא העורף. לא עזבנו אותו מעולם ולא נעזוב אותו לעולם.
"אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם" - נכתב בספר תהילים (י"ח, ל"ח). הפסוק הזה מבטא את השינוי המחשבתי שיש להשריש בקרב ראשי חמאס. בחרתם להיות אויבים ולנסות לרצוח ילדים, נשים וגברים? הפכתם עצמכם לבני מוות.
העמידה האיתנה שלנו, למרות אלפי הרקטות והטילים, ממחישה כי חמאס מבין שנכשל במלחמה הזו. משהבין זאת, פנה למו"מ והציג דרישות מרחיקות לכת. גם שם נכשל. ועכשיו, כאשר ראשיו הפכו למטרה לצה"ל, הם מנסים מלחמה פסיכולוגית כמוצא האחרון. ושוב ניסיונותיהם נדונו לכישלון. ולראיה, אנו ממשיכים להיערך לפתיחת שנת הלימודים, ובהתאם להוראות פיקוד העורף נעשה זאת.
זוהי שעת מבחן לכולנו וחשוב שנהיה חזקים ומלוכדים. עוד יבואו ימים שקטים, שבהם נוכל לשמוח וליהנות. רוחנו איתנה, עמידתנו נחושה ודרכנו צודקת!
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
