השנה שנת 65 לפנה"ס, בממלכת יהודה ניטשת מלחמה פנימית בין שני הטוענים לכתר מבית חשמונאי, הורקנוס ואריסטובלוס, בניהם של אלכסנדר ינאי ושלומציון. בעת מצוקה שולח אריסטובלוס שליחים לחיל הרומאי שבסוריה כדי להיעזר בהם כנגד הורקנוס. מהלך זה החל את ההשתלטות הרומאית על ישראל ובסופו של דבר לחורבן הבית וגלות של 2000 שנה.
בקריאות השמאל לעולם ש"יציל אותנו מעצמנו ישנו ריטואל מעניין שאפשר לראות בכל פעם שהממשלה מוציאה מכרז לבניה בירושלים או יהודה. הם רצים להלשין לממשל אובאמה, אובאמה נוזף בנו על הבניה בירושלים, השמאל ממהר לגנות ולטעון כי הבניה פוגעת ביחסי ישראל - ארה"ב.
הריטואל הזה קפץ לנגד עיני סביב כל סיפור הזמנת נתניהו לנאום בקונגרס האמריקאי בנושא הגרעין האיראני. השמאל בישראל התחיל להתלונן על התערבות בבחירות והתקשורת נזעקה כולה (כולל שליחת מכתבים ליו"ר בית הנבחרים ע"י עיתונאית-תועמלנית). ממשל אובאמה, שבדיעבד התברר שהיה מודע להזמנה, קפץ על ההזדמנות לתקוף את נתניהו ולסייע לנתיניו מעבר לים והנה עכשיו התקשורת מדווחת שבעצם זו פגיעה בממשל אובאמה. וכך, מהנימוק של התערבות בבחירות קפצנו לנימוק של פגיעה ביחסי ישראל-ארה"ב.
קשה להבין איזו התערבות בבחירות יש פה בדיוק מצד האמריקאים. הנושא שעומד על הפרק הוא לא הבחירות בישראל אלא הגרעין האיראני. ידוע שהנושא קרוב לליבו של נתניהו וכי הוא הלוחם המרכזי נגדו בעולם המערבי. כנראה שאף מצביע מתלבט לא ישנה את דעתו פתאום בגלל נאום נתניהו. אם נתניהו היה רוצה לנצל נאום בקונגרס לצרכי תעמולה היה כדאי לו לשלוח את הרצוג, זה היה עושה את העבודה.
זה לא שלאנשי אובאמה או לתקשורת הישראלית והמחנה הציוני (שלפעמים קשה להבחין בהבדלים ביניהם) באמת מפריעה התערבות אמריקאית. סיפור V-15 וציטוטיו "המודלפים" של אובאמה נגד נתניהו ערב בחירות 2013 מראים כי אובאמה ואנשיו בוחשים כל הזמן בפוליטיקה הישראלית ומנגד הרצוג, לבני ומחנה השמאל בכלל, אינם רואים כל בעיה בהתערבות ממשלות זרות בנעשה בישראל.
באשר ליחסי ישראל-ארה"ב, האינטרס הישראלי אינו זהה לאינטרס של ממשל אובאמה בהרבה מישורים ומי שלא יודע להגיד 'לא' לאמריקאים אינו ראוי להיות מנהיג. אובאמה מצדו מעדיף את הרצוג-לבני. הוא אוהב אותנו כנועים וצייתנים, כאלה שנותנים לפלסטינים מה שהם רוצים ולא מציקים לו על הסכמיו המבישים עם משטר האייתולות.
גרעין איראני הוא סכנה קיומית עבור ישראל אבל נראה שלחבר'ה שם בשמאל לא כל כך אכפת אם המדינה תתפוצץ העיקר "רק לא ביבי". כיו"ר אופוזיציה תקף בוזי' את נתניהו והקואליציה בעת ביקורו של ראש ממשלת בריטניה בכנסת. עכשיו בברלין, שוב, כנציג ישראלי על במה בינלאומית מנצל הרצוג את המעמד החשוב כדי לתקוף את נתניהו. בחישוביו הפרובינציאליים, הוא בכלל לא מעלה על דעתו שיש עניינים יותר חשובים מבחירות בישראל. לעזאזל האיום על ישראל, העיקר שנתניהו לא ייבחר.
וכך, ממשיך השמאל את מורשת אריסטובלוס, שיתערב העולם, שיכנסו בנו כולם, שניחרב, שנתפוצץ. העיקר שיריבי הפוליטי לא ינצח.
