בימים אלו מציינים את השבוע הלאומי לגלישה בטוחה באינטרנט. בשטף המלל המציף את המרחב הציבורי בעצם ימי מערכת הבחירות הללו, הדבר נבלע מעט ואינו זוכה להתייחסות הציבורית והתקשורתית הראויה לו. אף על פי כן, ואולי למרות הכל, חשוב להציף את הנושאים הללו, שהם בנפשו של כל הורה ומחנך במדינת ישראל.
העשור האחרון שינה את חיינו, בכל הקשור בזמינות ובנגישות המידע. מה שלקח בעבר שעות ארוכות של חיפוש וכיתות רגליים, נמצא היום במרחק של הקלקה. חלקו החברתי של האינטרנט גדול במיוחד, כמובן, בגיבוש ועיצוב עולמם של בני האדם ושל הנער המתבגר או הילד צעיר בפרט.
אך גם קידמה זו, ששיפרה את חיי האנושות, טומנת בחובה מדי יום אתגרים שונים. הרשת מלאה, כידוע, בתכנים, בתמונות ובמסרים בעייתיים, תכנים שאנו רוצים למנוע מילדינו להיחשף אליהם. בעבר היה קל יותר לעשות זאת: בכל בית היה מחשב נייח אחד או שניים, ההורים יכלו לפקח, ברמה מסוימת, על שעות הגלישה ועל התכנים והורים רבים אף לקחו את האחריות והיוזמה לידיהם והתקינו מסננים שונים שתפקידם למנוע חשיפה לתכנים שאינם מתאימים לילדים ונוער. בשנים האחרונות, כשלכל אחד מאיתנו, כולל לילדינו, יש ביד מכשיר נייד המחובר לאינטרנט, הפיקוח הוסר, למעשה, והנוער חשוף באין מפריע לתוכני אלימות ומין, ללא כל הגבלה. מבהיל לחשוב, כי ילדים רכים בשנים עלולים להיחשף, ואף נחשפים מדי יום ביומו, לסרטונים אלימים כגון סרטוני עריפת הראשים של דאעש.
דאגה נוספת בקרב ההורים והמחנכים היא, כי הגלישה באינטרנט הפכה בקרב ילדים ונוער להתמכרות של ממש, שאין לה גבולות ותחומי זמן. המלחמה היא אינסופית, הן בכיתות הלימוד והן בשעות הפנאי. חייהם של המחנכים בכיתות הפכו לקשים ויש שיאמרו אף לבלתי נסבלים. מורים מספרים, כי על אף מאמציהם הרבים למנוע זאת, בני הנוער משתמשים בכיתות בטלפונים הסלולריים מתחת לאפם.
המגמה ברורה. חדירת האמצעים הטכנולוגיים לחיינו ולחיי ילדינו היא דבר בלתי נמנע כמעט. השאלה היחידה כיום היא לא האם, אלא כמה וכיצד. שאלה של מינון וכמות, של חינוך ראוי ושל בקרה ושליטה. אל להורים ולמורים לומר נואש ולהרים ידיים, יש דרך לפקח על התכנים שאליהם נחשפים ילדינו, גם באמצעות הטלפון הסלולרי, יש דרך לפקח על זמן הגלישה ולמנוע מן הילדים איבוד שליטה מוחלט.
בהתחדשות הטכנולוגית הבלתי פוסקת ובמרדף האינסופי אחרי "הדבר הבא", אין ספק כי נימצא באופן מתמיד בעמדת נחיתות מסוימת מול ילדינו. הם תמיד יהיו מעודכנים יותר, בעלי ידע רב יותר ושליטה טובה יותר בכל האמצעים הטכנולוגיים. לכן מילות המפתח החשובות בהקשר הזה הן חינוך ושיתוף פעולה אפקטיבי עם הצעירים. חינוך לשליטה עצמית ולבקרה, לאבחנה בין עיקר וטפל ובעיקר להסתמכות על שיקול דעתם של המבוגרים. בידיהם של ההורים האחריות, לשמור ולהשגיח כי הילדים לא ייחשפו לתכנים שאינם ראויים או מתאימים לגילם. מחובתם של ההורים להחזיר את השליטה שוב לידיהם.
הכותב הוא מנכ"ל "אינטרנט רימון"טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו