"שתיתם? נהניתם? יאללה למיחזורית", אומרת הפרסומת לתאגיד המיחזור "אל"ה", ודומה כי הגיע הזמן לומר זאת גם על מערכת הבחירות המתקרבת, תודה לאל, לסיומה. אחרי שנסיים להזדעזע מתשדיר הליכוד, לגנות את גרבוז, לצחוק בפעם האלף מבנט ההיפסטר, להתרגש מהזוגיות של בוז'י וציפי, להיבהל ממופעי האימים של ליברמן ולהיכבש בצחור חיוכו של כחלון - נצטרך כולנו לשכוח את כל אלה, למחוק את הסרטונים מווטסאפ ולהתחיל לחשוב ברצינות על הדברים שאיתם נצטרך לחיות לפחות עד מערכת הבחירות הבאה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כי כמו שנבחרת ישראל בכדורגל חיה מהגרלה להגרלה בלי להעפיל באמת לשום טורניר אמיתי, כך אנו חיים מבחירות לבחירות. האופטימיים שבקרבנו רשאים להאמין שאולי הפעם תצליח ישראל להתעלות על עצמה, להתברג בין המדינות המצליחות לקיים משטר יציב בר משילות שיגשים לפחות חלק ממאוויינו. הציניים שבינינו ימשיכו לקטר. כעת הזמן שבו עלינו להחליט אם אנו בין אלה או בין אלה.
הכתבה הכי נקראת היום באתר: אם גם אתם מתים על צ'יפס - כדאי שתקראו מה קרה לבחור הזה
הגיע הזמן לבחון את הדברים לאשורם, לבור את המוץ מן הבר ואת האמת מן התעמולה. כאשר יש עתיד, למשל, מספרת לנו שוב ושוב בנימה עניינית על הישגיה, היא שוכחת לציין כי היא מתהדרת בנוצות לא לה במקרה הטוב, או פשוט עובדת עלינו בעיניים במקרה הקיצוני יותר. אני נדרש למפלגה זו דווקא משום שהקמפיין שלה נראה כמתעלה בענייניותו מעל לרדידות המקובלת, מה גם שיאיר לפיד לא נגרר לתגרות הבוץ, אבל בחינה לעומק של אותה "ענייניות" תגלה תערובת הטעיות אפויה ומוגשת עם רוטב מהביל. לפיד התפאר, תוך כדי נסיעה ברחבי הארץ א־לה "מונית הכסף", בתקצוב מעונות יום כאשר הכסף כבר היה קיים במשרד הכלכלה.
לעומת זאת, לפיד שוכח להזכיר לנו כי הוא היה מי שביטל את סבסוד הצהרונים, העלה את התשלום למעונות, הגדיל את הארנונה, העלה את המע"מ וקיצץ בקצבאות ובהטבות המס לסטודנטים. כאשר הוא מאשים את ראש הממשלה בכך שבלם "תקציב חברתי מאין כמוהו" - לפיד מעלים את העובדה שכל ההטבות אשר עליהן הוא מדבר היו רק סמליות, שלא היו מוציאות ולו קשיש אחד ממעגל העוני. גם גולת הכותרת שלו - "גיוס חרדים לצה"ל ולימודי ליבה במוסדותיהם" - התבררה כמכונית מגויסת בצד של ה"אין מנוע".
דוגמה נוספת? משה כחלון, דמות מחובקת ונערצת על ידי התקשורת, מכריז על עצמו כשר האוצר הבא החברתי ביותר שהיה למדינת ישראל. איך זה שאיש לא שאל אותו כיצד, איש חברתי, הצביע נגד שורה ארוכה של הצעות חברתיות דוגמת העלאת קיצבת הזיקנה, זיכוי במס על הוצאות טיפול בילדים, הקמת מקלטים לנשים מוכות, הלוואות לחיילים משוחררים או הקמת מעונות יום במקומות עבודה. חברתי, עאלק.
אלה רק דוגמאות לדרך שבה יש לבחון לעומק לא את המסרים של יועצי התדמית, אלא את העובדות. להעריך נכונה מי ראוי להנהיג את ישראל ומי יודע מה צריך לעשות בלי להפוך אותנו לשפני ניסיון. זה לא "או הוא או הם" או "או הם או הוא". זה אנחנו. האזרחים שרוצים לפחות פעם אחת שיפסיקו לעבוד עלינו.
