בימים אלו, כשהחטופים החללים מטבח 7 באוקטובר מוחזרים לישראל, רבים מאיתנו מתמודדים עם הצפה רגשית וחרדה מול זרם החדשות הבלתי פוסק. איך נשמור על בריאותנו הנפשית מבלי להתנתק לגמרי?
לעשות בקרה על תכנים - צריך להחליט מאיפה אנחנו צורכים את התוכן שלנו, לבטל אפליקציות מיותרות או ערוצי מידע בטלגרם שאנחנו מרגישים הם יותר מעוררי מתח מנותנים מידע רלוונטי.
מידע אמין - לנצל את ההזדמנות כדי לדבר עם הילדים שלנו על מקורות מידע אמינים ואיך בודקים מידע, למה כדאי להתייחס וממה להתעלם. לעבור איתם על האפליקציות וערוצי המידע שהם מנויים עליהם ולבטל ערוצים שעושים יותר נזק מתועלת.
לא להיות חלק מרעש - לא להפיץ מידע לא מאומת שעלול להעצים את החרדה של אנשים אחרים.
להחליט על זמנים קבועים לצריכת חדשות - לא צריך להיות מחוברים כל היום למסכים, רוב הזמן המידע אינו רלוונטי
להתנתק - להחליט על זמן ביום שאתם מתרחקים מהחדשות.
לעשות טוב - להקפיד הקפדה יתרה לעשות משהו שעושה לכם טוב, גם אם "אין לכם ראש" לזה. הערך של הזנה עצמית בדברים שמאזנים אותנו הוא גבוה מאוד, במיוחד פעילות גופנית כמו הליכה, ריצה, יוגה או כל פעילות שמתחברת אליכם. פעילות גופנית משחררת אנדורפינים שמסייעים לשיפור מצב הרוח ולהפחתת חרדה.
לנשום - זה נראה אולי מובן מעליו אבל נשימות במקצב מסויים משדרות למח שהכל בסדר המקצב שמצאתי הכי יעיל הוא: לנשום לספירת 4, להחזיק בריאות לספירת 7 ולנשוף לספירת 8, למשך 3 דקות לפחות.
לדבר על זה - דברו על החרדה שלכם ועל איך שאתם מרגישים עם אנשים שיכולים להכיל אתכם. שיתוף התחושות והחרדות עם חברים ובני משפחה יכול להקל על המתח ולעזור לכם להתמודד עם המצב. אם החרדה הופכת למשמעותית וקשה לניהול, יש לפנות לעזרה מקצועית. מטפלים מוסמכים יכולים לספק כלים מקצועיים להתמודדות עם חרדה.
החשיפה המוגברת לחדשות ולהודעות דרמטיות יכולה בהחלט להשפיע על ההרגשה האישית ועל מצב רוחנו. ניהול נכון של ההתראות ושל היום יום, יחד עם מודעות עצמית לפעול להורדת מתח והרגעה, יכולים לסייע רבות לשמירה על שקט ושלווה פנימיים.
הילה מעוז שפיצר, דרמה-תרפיסטית, מומחית בבריאות נפש קהילתית, דוקטורנטית במעבדה לנוירוביולוגיה התנהגותית באוניברסיטת חיפה ומנהלת ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה אינטגרטיבית"www.otsmot-psy.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו