באחד מימי אוקטובר 2013 הבחינו חוקרי מכון ארה"ב־קוריאה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בוושינגטון, שבחנו תמונות הדמיה לווייניות של אתר הגרעין הצפון־קוריאני ביונגביון, בכמה אדי קיטור מיתמרים ובמים הנפלטים ממערכת הקירור של הכור - אות וסימן הוא שלפתע הכור החל לפעול. הכור, ששימש להפקת פלוטוניום לייצור פצצות, נסגר בעקבות ההסכם עם שש המעצמות בפברואר 2007, אחרי שארה"ב הסכימה להפשיר 25 מיליון דולר בחשבונות הבנק של צפון קוריאה ולספק משלוחי מזון. פירוק מגדל הקירור של הכור נעשה כעבור כמה חודשים בגלוי לעיני מצלמות הטלוויזיה ושודר בכל העולם. ארה"ב השתבחה בהישג והנשיא הכריז כי המאמצים לעצירת תוכנית הגרעין הצפון־קוריאנית נשאו פרי.
לא חלפו שבועיים וחוקרי המכון הבחינו כי במתקן שיגור הלוויינים בסו־הא מכשירים את הקרקע לקליטת טילים בליסטיים בעלי טווח שיגור גדול. ההסכם הראשוני לפירוק המתקן ביונגביון נחתם כבר ב־1994. בתמורה הובטח לקוריאנים להקים עבורם שני כורים גרעיניים להפקת חשמל. התברר לכל כי המשטר בפיונגיאנג שם ללעג את כל ההסכמים שעליהם חתם במרוצת השנים האחרונות ותוכנית הגרעין הצפון־קוריאנית לא ידעה מעולם ימים טובים יותר. עד כה ביצעו הקוריאנים שלושה ניסויים גרעיניים, שניים מהם במהלך כהונתו של הנשיא אובאמה.
לא צריך להיות חכם באופן יוצא מהכלל כדי להשוות בין סוגיית צפון קוריאה לנושא הגרעין האיראני. לאחרים המצב עשוי להזכיר את מצבה של צ'כוסלובקיה, ערב מלחמת העולם השנייה. היא היתה המדינה הדמוקרטית, הנאורה והמשגשגת ביותר במרכז אירופה. למזלה הרע, ידידותיה נכנעו לאולטימטום של היטלר ויצאו מגדרן ללחוץ על הממשלה הצ'כית להסכים לוויתורים מרחיקי לכת לגרמנים בחבל הסודטים, ובסופו של דבר נכנעה עד שלמעשה חדלה מלהתקיים. היא עצמה לא שותפה מעולם באף אחת מוועידות ה"שלום" בעניינה שנוהלו מעל לראשה.
נשמע מוכר?
במקום פתרון נוסח לוב שבו נדרשה לוב לפרק לחלוטין את כל תשתית הגרעין שלה ולהוציאה מחוץ לגבולותיה, מסתמן הסכם רע וכנוע המותיר בידי איראן אופציות גרעיניות רחבות. ההבדל בינה לבין צפון קוריאה הוא שלאיראן יש אמביציות טריטוריאליות אזוריות רחבות. הרי מי שהגדיר את סוריה כמחוז של איראן היה המנהיג העליון חמינאי. עבורה בחריין ועוד כמה מדינות באזור הן טריטוריה איראנית. מעורבותה בתימן מוכיחה זאת מעבר לכל ספק. והכל מתנקז במימון אינסופי של כל הגופים הטרוריסטיים הצצים בכל פעם בשם אחר. ההסכם רק העניק לה תעודת הכשר לצאת מהבידוד ולהשפיע ביתר שאת על הנעשה בסוריה, באפגניסטן ובמזרח התיכון כולו.
האיראנים, בדיוק כמו הצפון־קוריאנים, ימשיכו "לתחמן" את כולם, פשוט כי זה האינטרס המובהק שלהם. הבדלי הגרסאות בפרטי ההסכם בין ההודעות האיראניות לאלה של המעצמות מוכיחים כי בלוזאן ייצרו בשבוע האחרון את הגבינה השוויצרית בעלת החורים הגדולים ביותר אי פעם.
הלהיטות שבה הובילו הנשיא אובאמה ונושא כליו ג'ון קרי את העולם להסכמות מול מעצמת הרשע האיראנית מעלה חששות כבדים באשר ליכולתה של ארה"ב לשמש עוגן יציב לעולם חופשי ולחוסנו של כל משטר דמוקרטי באשר הוא. שוב הוכח כי דיקטטורות המתבססות על איומים וטרור מצליחות להוליך שולל את העולם הנאור, המחפש פתרונות של הסכמים ושל הימנעות מעימות בכל מחיר.
"שום אדם אינו גדול דיו או חכם דיו, כדי שמישהו מאיתנו ימסור גורלו בידו. הדרך היחידה שבה אדם יכול להנהיגנו היא להחזיר בנו את האמונה בכושרנו להנהיג את עצמנו", כתב הסופר האמריקני הנרי מילר. נותר לקוות שבקונגרס האמריקני יאמצו את האימרה וירסנו את הנשיא שאיבד את דרכו ושרבים מנתיניו סופרים את הימים שנותרו לכהונתו בטרם יוריד שאולה את מעט הכבוד שנותר בה כמגינת העולם החופשי.
