ביום שישי האחרון נרצח דני גונן, בחור מקסים שכולו לב, לאחר שביקר במעיין שנמצא ביהודה ושומרון. דמו של דני ז"ל לא הספיק להתייבש לפני שהחלו הטענות על חוסר הזהירות שנקטו הוא וחברו בכך שהעזו לטייל באזור בנימין, הנמצא "מעבר לקו הירוק".
הפרשנים בערוצי התקשורת השונים מיהרו להרגיע שמדובר במפגע בודד, שביצע את המעשה הנתעב על דעת עצמו, ובאותה נשימה לצאת כנגד הבחורים הצעירים על שהעזו לטייל באותם אזורים מסוכנים. יסלחו לי כל המצקצקים, אבל נדמה שאותם פרשנים אינם צריכים פיגוע כדי להשמיע את האמירות הנבובות הללו.
הרי מבחינתם, כל פיגוע הוא באשמת הנפגע, כאשר זה קורה בשטחי יהודה ושומרון. הרי אנו אלה ההולכים בארץ לא לנו, גוזלים ורומסים ברגלינו עבר ערבי של מאות שנים, מנתצים את בתיהם העתיקים של התושבים המקוריים ועוד ועוד. אלה איוולות שנאמרות שוב ושוב. אמנם אין להן כל בסיס עובדתי, אבל האמירות הללו מחלחלות בציבור. והמסר עובר. אנו נמשיך להתווכח בינינו, שעה שחמאס מוציא הודעה לאחר הרצח הנפשע על "הידיים הטהורות של השהיד", זה שהרג נערים שעצרו בצד הדרך כי ביקש עזרה.
במהלך כל הדורות הציונות לא ברחה ממקומות שבהם פגעו בה. בריחה היא סימון טריטוריה לשטח שהמוות שולט בו. כל מקום שלא יהיה מטויל יהפוך להיות לקן צרעות, כל כביש שלא ייסעו בו יהפוך להיות לכביש מוות. זו לא השערה, זו עובדה.
בשנה האחרונה ביקרו ברחבי יהודה ושומרון מאות אלפי יהודים, רובם לא מיהודה ושומרון. הם מצטרפים בהמוניהם לביקורים במקומות קדושים, לקטיף דובדבנים, פטל וענבים, לסיורי מעיינות, לתיירות בסוסיא הקדומה ובתל שילה, לביקורים במרפסת של המדינה שממנה רואים את כל מדינת ישראל. כולה.
כך צריך לנהוג. להגביר טיולים. להגביר ביטחון.
החיילים היקרים שלנו, בנינו, נמצאים בשטח. הם שומרים על מדינת ישראל ועל אזורים אלה שהם חלק ממנה כפי ששומרים על רמת הגולן, על החקלאים בעוטף עזה ועל התושבים בירושלים. אם נחשוב לאסור טיולים בארצנו בשל איום המחבלים אף אחד מאיתנו לא יוכל לצאת מביתו. אם נחשוש, האויב יגביר את מכותיו. אנו מחויבים כמובן לגלות ערנות בצורה מלאה, להיות עם עיניים פקוחות ואוזניים קרויות ולעשות את דברי המפקדים בשטח. חד־משמעית. אך אל לנו להתקפל אל מול האויב המנסה לקפל אותנו. שטחי יהודה ושומרון הם הסיפור של כל יהודי. הם הסיבה שחזרנו לארץ ישראל ולא חיפשנו את עצמנו באוגנדה או בכל מקום אחר בעולם. עם ישראל ימשיך לטייל בארצו כי כך צריך. רק זו הדרך.
הכותב הוא ראש מועצה אזורית הר חברון