יום שישי, 10 בדצמבר, 1976. שלושת מטוסי ה-F-15 הראשונים שהגיעו לישראל מארה"ב נוחתים בבסיס חיל האוויר בדרום הארץ. אלפים השתתפו בטקס קבלת הפנים, בהם ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, שרים, הרמטכ"ל ובכירים נוספים, אולם החגיגה והשמחה על קבלת המטוסים החדשים - נגמרה בהתפטרותו של רבין מהממשלה מספר ימים מאוחר יותר.
לא היו אלה משבר מדיני או יוקר המחייה שהביאו להתפטרות שטלטלה את הציבור הישראלי, אלא העובדה שחלק מהשרים שבו לביתם לאחר כניסת השבת היות והטקס נערך במועד סמוך לכניסת השבת ונמשך מעבר למצופה, מה שהביא לחילולה של השבת ולפגיעה ברגשות הסיעות והציבור הדתי.
40 שנה חלפו מאז – המדינה אינה אותה מדינה, הפוליטיקה אינה אותה פוליטיקה והציבוריות הישראלית אינה כפי שהיתה. בישראל של 2015, כאשר אישי ציבור נוסעים במכוניות השרד שלהם בשבת, הסערה הציבורית כבר אינה סביב כבודה של השבת, אלא נעוצה דווקא במאבק ציבורי אחר בשל אופי קיומה של תחבורה ציבורית.
וזה אולי מעיד יותר מכל על האיזון החדש שנוצר בציבוריות הישראלית בסוגיות הדת והמדינה, ועל האופן בו יש להתייחס להשקתו של מתחם הקולנוע 'יס פלנט' בירושלים. השבוע נגזרו הסרטים ונחנך המתחם, וזאת לאחר תקופה ארוכה בה מתנהל מאבק של גורמים שונים כנגד פתיחתו בשבתות ובחגים.
אם לפני 40 שנה מאבק זה היה עולה לראש עיריית ירושלים בתפקידו, היום נראה כי ברור לכולנו שמרבית הציבור הישראלי לא יתמוך בכך, שכן מאז אותה פרשת מטוסי הקרב, המדינה והחברה הישראלית עברו כברת דרך ארוכה בכל הקשור ליחסי דת ומדינה ונוצר איזון בו החילוניות שולטת במרבית המרחבים הציבוריים.
אולם משני צדי המתרס יש מי שמנסים גם היום לייצר אווירה תקשורתית וציבורית אשר תצית את השטח ותעמיק את השסעים בין הצדדים. מן הצד האחד ישנם אלה הזועקים ללא הרף את זעקת הכפייה הדתית, תוך יצירת מסך עשן סביב מציאות של מרחב ציבורי סובלני ומכיל, שכאמור ברובו חילוני. מרחב ציבורי בו עסקים ומתחמי בילוי פתוחים בשבת בכל הארץ, בו ישנה מכירת חמץ בפסח לכל המעוניין כמו גם מכירת חזיר ושאר מוצרים שנמכרו בעבר במחשכים. מן הצד השני, יש מי שמבקשים לכפות את אורח חייהם ואמונתם על אלה שהכריזו וממשיכים להכריז בכל דרך אפשרית כי דרכם ואמונתם היא אחרת.
כאדם מאמין, הנוהג על פי הלכות התורה, השבת שלי ושל רבבות בני הציבור הדתי והחרדי שונה מזו של חבריי החילוניים. אנו לבטח לא נצא לבילוי בקולנוע, למסעדה או לכל בילוי שכולל חילול שבת - כך חונכנו. אבל אותו החינוך שקיבלנו כאנשים מאמינים הוא שצריך לשמש נר לרגלנו גם בקבלת רענו ובהכלת החלטתו לחיות על פי מנהגו ואמונתו. כך בת"א, כך גם בירושלים בה פתיחת מתחם בילוי בשבת בעיר הבירה שלנו אינה אמורה לגרום לקרעים פנימיים בעיר.
בעוד עלינו לשמור על זיקה יהודית בקרבנו ובקרב ילדינו, מוטלת עלינו גם החובה לשמור על חוט השני שמקשר את אותה זהות יהודית לישראליות בת זמננו. על הציבור הדתי והחרדי לזכור שבמציאות הישראלית אין זוהי רק מדינה יהודית אלא גם דמוקרטית, ועל הציבור החילוני לזכור שאת המגדלור שקוראים לו מדינת ישראל הדמוקרטית לא נוכל לשמור בלי חיזוק יהדותה.
הכותב הוא מנכ"ל אשכולות – פורום מרכזי סיור ותודעה ישראלית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו