המטרה: כך נמנע נשירת מורים

כמה מורים יחזרו לכיתות בשבוע הבא? לא כולם. בחטיבה העליונה, אחד מכל שלושה מורים נטש את המקצוע בחמש השנים הראשונות, ושליש מהמורים - נושרים. רוב תקציב משרד החינוך - 48 מיליארד שקלים - מופנה לשכר המורים. ההשקעה ברורה, שכן איכות מערכת החינוך, על פי דו"ח מקנזי, אינה יכולה לעלות על איכות מוריה, אך ברור שיש מורים טובים המתייאשים ועוזבים.

האם העוזבים הם מהטובים ביותר? האם הבעירה שבליבם איננה חזקה דיה? איני יודע. המורים הם הראשונים שהבינו שהלמידה במאה ה־21 אינה יכולה להיות דומה לזו שבמאה הקודמת. מי שמלמד היסטוריה או גיאוגרפיה, כפי שלימד בדור הקודם, ומתעלם מילדים שבכף ידם מונח העולם (גוגל...), לא מבין את עולמו של התלמיד, ומי שלא מבין את צרכיו הרגשיים של התלמיד דווקא בדור המסכים, הופך ללא רלוונטי. 

התלמידים פחות מעריכים את הידע של המורה ("גוגל יודע יותר"). הם אינם מבינים למה צריך לשבת ולהקשיב בכיתה למורה שמרצה חומר שניתן לצפייה באינטרנט. הם בעיקר תמהים על הצורך לשנן ולזכור חומר שזמין במחשב, ולא מבינים מה הטעם במבחנים הקיימים, שהרי בתום הבחינה הם שוכחים את רוב החומר.  

בתי הספר חייבים להמציא את עצמם מחדש. ברוב המכללות לא מבינים זאת, המורים עצמם ידעו הכי טוב לעשות את השינוי בעזרת מומחים לפדגוגיה ולשינוי תרבותי. המורים שהתמידו ונשארו במערכת, אוהבים את ההוראה. יש מהם יזמים חינוכיים לרוב. הם רק צריכים זמן ללמידה ולהתחדשות ואת אמון המערכת. משרד החינוך חייב לתת למנהלים ולמורים אוטונומיה לחלקים משמעותיים יותר מתהליך הלמידה וגם ההערכה. זה לא צריך לבוא על חשבון מצוינות, ההפך הוא הנכון. תלמיד מאותגר - יגיע למצוינות. תלמיד שירגיש כי הוא חייב לעשות ולפעול ולא רק לשבת בכיתה, לסכם ולהקשיב - יוכל להפיק מעצמו יותר יצירתיות. תלמיד שיידע לעבוד בשיתופיות - יהיה מוכן יותר לחיים וגם ייקח אחריות על הערכים שהוא מתחנך לאורם.

בבתי הספר של אמי"ת הקמנו השנה צוותי מחקר ופיתוח בחדרי המורים. מורים באים לבית הספר ללמוד ולא רק ללמד. במשך יום שלם הם עוסקים בפיתוח וביצירה של עולם חינוכי מותאם לדורנו. אנו מעמידים לרשותם מלווים לשינוי התרבותי ומומחים פדגוגיים העוזרים להם להפוך - ממלמד ללומד, ממורה מעביר ידע למורה מעורר למידה והשראה. 

ברוב הארצות המפותחות כבר החלו לערוך גם שינוי פיזי במבנה הכיתה. לא מורה העומד מול תלמידים במתחם קר ומנוכר שבו שורות של כיסאות ושולחנות, אלא כיתה עם ריהוט דינאמי וגמיש ומורה שעובד בין תלמידיו, מעורר, מעודד ומאמן אותם ללמוד וליצור לבד. 

ב־30 בתי הספר שהחלו בשינוי ההוליסטי, שכר המורים לא השתנה ואין תגמול כספי להשקעתם, אבל למורים יש ניצוץ בעיניים. הם עובדים קשה יותר אך זוכים לסיפוק אדיר. אם נרצה למנוע בריחת מורים להיי־טק, עדיף להביא את היזמות מעולם ההיי־טק לבית הספר, כך נמנע נשירה של מורים טובים ונזניק את מערכת החינוך. 

הכותב הוא מנכ"ל רשת אמי"ת טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו