דאעש: טיהור תרבותי בצו האיסלאם

בחודש האחרון הזדעזע העולם מכך ש"המדינה האיסלאמית" (דאעש) החריבה מקדש בתדמור, סוריה, שהוקם עבור אל פיניקי בשנת 17 לספירה. כמה שבועות לפני כן השמידה את מנזר מר אליאן במרכז סוריה מהמאה החמישית, ובמארס החריבה עיר אשורית עתיקה בעיראק על גדות החידקל בשם כלח וניפצה פסלים עתיקים במוזיאון במוסול. לפני שנה הרס דאעש את מבנה קבר יונה הנביא באותה עיר בצפון עיראק. אלו הם רק חלק מהריסות הפסלים והאתרים הטרום־איסלאמיים שביצעה "המדינה האסלאמית". 

הריסת אתרי תרבות ודת לא הומצאה על ידי דאעש. ידוע על פיצוץ פסלי הבודהה הענקיים בעמק במיאן באפגניסטן על ידי משטר הטליבאן, ועל הרס מבני קברים בחצי האי ערב ובדרום עיראק על ידי הסעודים במאות ה־19 וה־20, כולל אלו של ראשוני המוסלמים. המניע הוא החתירה להרוס כל מבנה שעשוי לגרום לפולחן בני אדם ופסלים ולפגום בעיקרון המונותיאיזם. כל זאת על בסיס חובת חיקוי הנביא מוחמד, שהרס עם חסידיו הראשונים את הפסלים בכעבה והפך אותו מאתר אלילי למתחם המוסלמי הקדוש.

מוחמד עצמו ביסס את מעשיו על סיפורים ששמע מיהודים שפגש. האיסלאם אימץ את הסיפור בבראשית רבה (ספר אגדה שנערך במאה ה־5 או ה־6) על אברהם, שניתץ בפטיש את פסלי תרח אביו. סיפור החשמונאים שטיהרו את בית המקדש על ידי ניתוץ הפסלים ההלניסטיים בוודאי נשמע למרחוק, והטקסטים האיסלאמיים מזכירים את חטא העגל של בני ישראל ומתבססים על הדיבר השני "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". 

דת האיסלאם רואה במוחמד שליח האל שנשלח לשקם ולחזק את המונותיאיזם, מפני שהדתות המונותיאיסטיות הוותיקות - היהדות והנצרות - לא עשו די למען רעיון זה, ואף אימצו הליכות שפגמו בו. מכיוון שנוסדה אחריהן, מאמיניה רואים צורך גם היום להוכיח שהיא קנאית מהן בכל הנוגע לייחוד האל. אנשי "המדינה האיסלאמית" ביצעו הלכה למעשה את הציווי המוסלמי העיקרי.

לצד המניע המונותיאיסטי, הרס הפסלים והאתרים נועד לבצע טיהור תרבותי במסגרת שאיפה למצב את האיסלאם כציוויליזציה מנצחת, שבאה לקום על חורבותיהן של תרבויות ודתות אחרות. דחף זה הוא שעומד מאחורי איסלום או הרס אתרים קדושים לנצרות וליהדות אז והיום. כך, למשל, כנסיית איה סופיה אוסלמה ושימשה המסגד המרכזי לאחר כיבוש קונסטנטינופול (היא איסטנבול) על ידי העות'מאנים, וכיפת הסלע נבנתה במאה השביעית בהר הבית. גם את החפירות הגסות של הוואקף במקום אפשר לראות כאקט של טיהור תרבותי כדי לחזק את האחיזה המוסלמית דווקא במקום הקדוש ליהודים.

הכותב הוא מרצה וחוקר במחלקה ללימודי המזה"ת ועמית במרכז לתקשורת בינלאומית, אוניברסיטת בר־אילןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו